עדכונים אחרונים

“כסף קטן”: מה עולה בגורל הכסף הנשפך על מינהלת “תנופה”?

 

“כסף קטן” – פינתו של עידן בנימין בקרן התחקירים ■ עידן, אזרח מודאג, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ והפעם – מה קורה במינהלת לטיפול במפוני גוש קטיף, 12 שנים אחרי ההתנתקות?

12 שנים עברו מאז פינוי גוש קטיף. 12 שנים וטרם סיימנו לטפל במפונים?

תזכורת – במסגרת תכנית ההתנתקות (2005), פינתה ממשלת ישראל כ-9000 אזרחים מ-22 יישובים בחבל-עזה ומ-4 יישובים בצפון השומרון. חלק מאותם אזרחים גרו ביישובים המפונים כ-3 עשורים. במסגרת ההתנתקות, נקבע כי הטיפול במפונים יהיה באחריות יחידה מנהלית מיוחדת – מינהלת סל”ע (או בשמה העכשווי – “תנופה”).

כיום, למרות תקציב של 13 מיליארד שקל (!) לאורך השנים, מינהלת “תנופה” טרם סיימה לטפל בחלק משמעותי מהמפונים.

עיינתי בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2016. הם מגלים כי בשנה זו בלבד, הוזרמו 205 מיליון ₪ למינהלת “תנופה”. זה מכעיס, מכיוון שוועדת החקירה שבחנה ב-2010 את הטיפול במפונים, המליצה לאפשר למינהלת עד תום 2011. מאז עברו 6 שנים, וכל המיליארדים שנשפכו על המינהלת לא הביאו לשיקום מלא של המפונים מגוש קטיף.

ב-2016, העבירה ועדת השקיפות בכנסת ביקורת על התנהלות המדינה כלפי המפונים, ועלה נתון לפיו 400 משפחות עדיין משוכנות בקרוואנים מסוגים שונים. וגם זה קרה ב-2016: “ידיעות אחרונות” דיווח כי מבקר המדינה יפתח בבדיקת מינהלת “תנופה”, סביב השאלה: כיצד נוצל תקציב העתק שלה, בסך 13 מיליארד שקלים (!)  

ואם כבר בכסף קטן עסקינן – על מה מוציאים את הכסף במינהלת? הדוחות הכספיים והביצועיים של המינהלת אינם נגישים. אבל אם אתם מתעקשים, הנה בכל זאת כמה דוגמאות שבכל זאת גלויות לציבור:

אוגוסט 2015 –  99,770 ₪ הוקצבו להפקדת מסמכים בגנזך המדינה; ספטמבר 2016 – 7,390 ₪ הוקצבו ליועץ בנושא אתרוגים; 2016 – כחצי מיליון שקל על “יעוץ חיצוני”.

נדמה לי שמישהו במינהלת “תנופה” נמצא עם יד קלה מידי על ההדק התקציבית, מה גם שהביצועים, איך נאמר, לא משהו. המדינה צריכה לסגור את המינהלת ולהעביר את הטיפול בתושבים למשרד העבודה והרווחה.

פניתי לשר אורי אריאל, אשר אמון היום על מינהלת “תנופה”, וכן למשרד ראש הממשלה, בשאלה: מהו מועד סיום הביצוע המיוחל של שיקום מפוני גוש קטיף, ומתי עתידה להיסגר המינהלת.

ומילה אחרונה. אם הייתם מחלקים את כל הכסף שהוקצה לטיפול במפונים (13 מיליארד ש”ח) ישירות למפונים. כל משפחה (ויש 1,940 כאלה) הייתה מקבלת בממוצע סכום נאה ביותר של 6,500,000 ש”ח. כזה שמאפשר שיקום אמיתי, 12 שנים (!) אחרי ההתנתקות.

לקריאת המכתב המלא של עידן בעניין מנהלת תנופה

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs

מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.


לפרקים הקודמים של “כסף קטן”:

שיתוף ציבור בתקשורת: העיתונאים העצמאיים ישתתפו בארוחת סיעור מוחות

ארוחת ערב, בשילוב סיעור מוחות על העיתונות בישראל. האוכל – עלינו, הרעיונות – עליכם.

שמחים להזמינכם לערב מיוחד במינו, אשר ייערך ב-2.10.
בניסיון ראשון מסוגו בישראל, יישבו כמה מהעיתונאים העצמאים המובילים לארוחת ערב יחד עם עשרות מכם. זו הדרך שלנו לשוחח ישירות עמכם, תומכי קרן התחקירים, על דרכים להעצמת ההשפעה של העיתונות ותיקון עולם.

גם אוכלים טוב וגם חושבים ביחד על שינוי המציאות התקשורתית! האוכל – עלינו, אתם תבואו עם רעיונות.

מה בתפריט? מפגש ייחודי באווירה פתוחה בין תומכי הקרן לעיתונאים עצמאיים, בשילוב ארוחת ערב צמחונית ונהדרת.

מי יישבו אתכם בשולחן? בין היתר תומר אביטל (“מאה ימים של שקיפות”), אור-לי ברלב (“חדר המצב”), שוקי טאוסיג (“העין השביעית”), ערן הילדסהיים (“הכלכלה האמיתית”), גיא מרגלית (“קרן התחקירים”) ודפנה הראל-כפיר
(“פואנטה”).

על מה נדבר בזמן הארוחה? ננסה להבין בין היתר – מה חסר לכם בעיתונות הממוסדת של היום? איך אנחנו כעיתונאים עצמאיים יכולים לשרת את הציבור טוב יותר, על רקע האינטרסים המסחריים וההשפעה הפוליטית הרווחת בתקשורת המרכזית?

איך נרשמים? העשרות הראשונים שיירשמו יבטיחו את מקומם. כל הקודם זוכה!
ההרשמה נעשית בטופס הזה: https://goo.gl/forms/aO4A54aprskUPqAg2
בימים הקרובים נשלח מייל אישור למי שהספיק להירשם בזמן!

“כסף קטן”: איך מבזבזים 600 מיליון שקל של כוונות טובות?


“כסף קטן” – עידן, אזרח מודאג ותחקירן קרן התחקירים, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ והפעם – 600 מיליון שקל נותבו ל”קרן מעגלים” – ללא בקרה

בשנת 2004 חוקק חוק גיל הפרישה שקובע כי גיל הפרישה יעלה בשנתיים. זה יצר מעמסה על עובדים קשיי יום העובדים במקצועות שוחקים. מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכו’.

אז הממשלה החליטה לפעול, והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – קרן בסך 600 מיליון שקל לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור – בין אם מדובר במימון מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה במימון מלא של הקרן. על-פניו זה נראה טוב: הממשלה מקבלת החלטה שכולה סולידריות כלפי עובדים קשי יום, תוך שיתוף פעולה עם המגזר העסקי.

ואז הגיע דו”ח מבקר המדינה אשר פורסם השנה ועסק גם ב”קרן מעגלים”. המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו, בין היתר: ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים.

וגם ג’ובים שמנים היו שם – יו”ר העמותה, קיבלה שכר ב-2015 בעלות של 373 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. ולא רק זה: הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז.

600 מיליון שקל: סכום שיועד למטרות טובות, אך לפי דו”ח המבקר מבוזבז בכישרון לא מבוטל. והוא ממשיך לזרום: נכון לסוף 2016 נשארו עוד 420 מיליון שקל בקרן, “כסף קטן” שאפשר לחסוך למשלם המסים עד סוף ההתקשרות ב-2021. מהות הקרן הכרחית, יחד עם זאת – נראה שחטאה למטרה.

פניתי לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה איתן כבל בדרישה לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קצת יותר מ-400 מיליון שקלים (!) בשנים הקרובות. הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות!

המכתב המלא ששלחתי:

פינה חדשה: מאתרים סעיפים בעייתיים בדוח תקציב המדינה

 

“כסף קטן” – פינה חדשה של עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים ■ עידן, אזרח מודאג, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ והפעם – הדתה בחינוך? לא רק בבתי הספר

יצא לכם פעם להציץ בתקציב משרד החינוך? אם לא, תכירו את הסעיף התקציבי הקרוי בשם “תמיכות בנושאי יהדות”. שוויו – 1.4 מיליארד ש”ח.

הסעיף הזה מממן תמיכה ב-1500 מוסדות תורניים, בהם רשומים 120 אלף תלמידים. זה ידוע ומוכר. אבל כשצוללים אל תוך דו”ח תקציב המדינה, אנחנו מבינים שהסעיף הזה מממן גם גרעינים תורניים.

מה זה בדיוק גרעינים תורניים, לפי משרד החינוך? “קבוצת משפחות של אנשי תורה וחינוך המתיישבים ביישובי פיתוח על מנת להקים בית מדרש מרכזי ללימודי יהדות, להתערות ביישוב [..] מתוך השקפת עולם יהודית”. וזה ממומן מכסף ציבורי.

כמי ששני הוריו גדלו בעיירות פיתוח, וכמי שנולד בעיר לוד, אני רואה בסעיף הזה התנשאות של המשרד על זיקתם היהודית של אנשי עיירות הפיתוח.
לשלם לקבוצה חיצונית בכדי שתחזק את זיקתם היהודית של אנשי עיירות הפיתוח – מדובר בחזרה של עשרות שנים אחורה. המדינה קובעת לאנשי העיירות מהי הדרך הנכונה להיות יהודי.

ועוד סעיף שכדאי לשים אליו לב, מתוך אותם 1.4 מיליארד ש”ח לתמיכות בנושאי יהדות: תקצוב “ארגוני גג של הישיבות בישראל, המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם”.
אולי אני מפספס משהו, אבל אינני מוצא היגיון בכך שנשלם מכספנו על ייצוגם של דחייני/מבטלי השירות אל מול הרשויות השונות.

כאזרח של רק חבר הקרן, פניתי ישירות לשר החינוך כדי להפסיק את התקצוב האבסורדי לסעיפים הללו (כאן למטה).
את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות!

פנייתו של עידן בנימין אל שר החינוך:

 

גיא רולניק בהרצאה למען קרן התחקירים – ואתם מוזמנים

אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים חדשות כדי לממן תחקירים עצמאיים שאתם בוחרים. והפעם אנחנו רוצים להציע לכם הצעה מיוחדת במינה:

ב-13.9 יערוך גיא רולניק, מייסד The Marker וחתן פרס סוקולוב, הרצאה חגיגית וחד-פעמית במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב. היא תעסוק במטריקס שנבנה במערכת היחסים שבין הון, ממשלה ועיתונות בישראל.

השכר של גיא מההרצאה יועבר לטובת העבודה העיתונאית של קרן התחקירים.
מהרו להזמין כרטיסים – כאן .

ההרצאה – במסגרת הקתדרה – מרכז בינתחומי ללימודים במוזיאון א”י.
להזמנת כרטיסים טלפונית – 03-6422113

תעשיית השחיתות בישראל 2017 – תרשים המתעדכן בשיתוף הציבור

 

כתבי האישום בפרשת ישראל ביתנו הוגשו אתמול, וזו הזדמנות טובה להזכיר שישראל היא אחת המדינות המושחתות מבין המדינות המפותחות, לפי מדדים בינלאומיים.

מיפינו את פרשיות השחיתות העיקריות שעל סדר היום במהלך 2017, במטרה לקבל תמונה רוחבית על מצב העניינים. הפרשיות שנכללו כאן, הן כאלה שהייתה בהן התקדמות משטרתית או משפטית משמעותית בשנת 2017.

זוהי מפה המתעדכנת בעזרתכם. שמנו לעצמנו מטרה לפרסם בסוף השנה מפה מפורטת יותר, ולכן נבקש מכם לציין בפנינו פרשיות שלא נכנסו לתרשים הנ”ל. אפשר כאן התגובות.

לצפייה בתרשים – באיכות גבוהה

להמשיך לקרוא את תעשיית השחיתות בישראל 2017 – תרשים המתעדכן בשיתוף הציבור

פרוייקטים עיתונאיים חדשים והעבודה על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

 

אנחנו מגישים לכם מהדורה לרגל פתיחת המחצית השנייה של 2017. בחודשים הקרובים ייצאו לאור תחקירים שהציבור בחר את נושאיהם, ואף מימן אותם בקמפיין ההדסטארט שהשלמנו. אנחנו עמלים במרץ על התחקירים העצמאיים האלה, אבל בינתיים כדי שלא תתגעגעו יותר מדי אנו במקביל משתדלים להתפתח לעוד כיוונים: ליצור פרויקטים עיתונאיים שוטפים באמצעות מיקור עיתונאים המוני; חוגי בית והרצאות בנושא משבר העיתונות הממוסדת וההזדמנות של העיתונות העצמאית; מדור עיתונות עצמאי שבועי ראשון בישראל; ומה עוד? הכל כאן, בעדכון התקופתי שלנו.

להמשיך לקרוא את פרוייקטים עיתונאיים חדשים והעבודה על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת”פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”ח המבקר שפורסם לאחרונה ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם המיליארדים המוזרמים מהציבור לסוכנות היהודית?

מיה קפלן

מבקר המדינה בדק את ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות היהודית. הידעתם שכבר עשרות שנים יש תקנה המאפשרת לסוכנות היהודית פטור ממכרזים, במידה שההתקשרות “נעשית למטרות ציבוריות”? מה זה “מטרות ציבוריות”, אתם בטח שואלים. אפשר כנראה לפרש בהרבה אופנים, ומבקר המדינה אכן מתאר כיצד הסוכנות נתנה “פרשנות מרחיבה ביותר” לתקנה הזו, על-מנת לקבל פטור ממכרזים.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת”פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: כשלי הטיפול הרפואי בחיילים

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”ח המבקר שפורסם לאחרונה ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם שירותי הרפואה בצה”ל?

חייל! החוויות ששמעת מקבלות עכשיו ביטוי בנתונים.

בקיצור נמרץ, אומר מבקר המדינה – חיילי צה”ל נאלצים לחכות הרבה יותר מידי זמן כדי לזכות לטיפול רפואי בפועל. “חיילים רבים עוברים תלאות בבואם לקבל שירות רפואי”, כותב המבקר.

כל חייל בהווה ובעבר יודע שמרפאות צה”ל אינן בית חולים אסותא, בלשון המעטה. אבל בפועל, הטיפול מצד הגופים האחראים לרפואת חיילי החובה בצה”ל, גרוע משירות הלקוחות של הוט. המבקר בדק ליקויים בהפניית החיילים למרפאות האזרחיות, וגם – כמה זמן צריך לחכות חייל בשביל לראות רופא?

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: כשלי הטיפול הרפואי בחיילים

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: הפשיעה החקלאית בישראל

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”ח המבקר שפורסם לאחרונה ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והיום: על התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית

אייל גוהר

כנראה שאת הפוסט הבא, החקלאים לא יקראו. זה מובן, כי כפי שעוד מעט תבינו, יש להם אדמה להגן עליה בגופם, בנוסף לעבודתם השגרתית.

ידעתם שהמרחב העירוני הצפוף מהווה רק כ-15% משטח מדינת ישראל? 85% משטח המדינה מוגדרים כ’מרחב כפרי’. חלק משמעותי ממרחב זה הוא השטחים החקלאיים, המאופיינים, לדברי המבקר, בהיעדר אכיפת חוק אפקטיבית מצד המשטרה. השטחים האלה עצומים (ביחס לגודלה של ישראל), מה שהופך את בעיית הפשיעה החקלאית לבעיה לאומית.

הפשיעה במרחב הכפרי פוגעת בענפי החקלאות השונים, והיא מתבטאת בגניבה של תוצרת ויבול, השתלטות על שטחי מרעה, השחתת תשתיות בשטחים חקלאיים, גניבה של בעלי חיים, גניבה והשחתה של ציוד חקלאי (לרבות טרקטורים).  מילא זה, אבל גניבה של חומרי הדברה ודישון יכולה להוות סכנה אמיתית: ניתן לייצר באמצעותם חומרי נפץ, או לחילופין – שימוש או אחסון לקוי של החומרים האלה עלול לגרום לסכנה בריאותית לציבור.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: הפשיעה החקלאית בישראל