“תזכיר לי” – הממשלה מעניקה לפקחי האוטובוס סמכות לעכב אזרחים

בשל עלייה בכמות הנוסעים שמתגנבים בלי לשלם, מבקש משרד התחבורה להסדיר את סמכויות הפקחים בתחבורה הציבורית | “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, כתב קרן התחקירים |

בשנה האחרונה הרחיב משרד התחבורה את האפשרות לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית (למחזיקי כרטיס רב-קו). אפשרות זו תורמת לבטיחות ולייעול התחבורה הציבורית. אך אליה וקוץ בה: מסתבר שגם מספר ההתגנבויות עלה – לעתים בשגגה ולעתים בכוונה.

לטענת המשרד “בקווים בהם נוהגת כבר עליה מכל הדלתות, נמצא כי יש ריבוי מקרים של הימנעות מתשלום דמי נסיעה. בגוש דן מדובר על כ-15%, בירושלים על כ-9% ובמטרונית בחיפה – 30%”.

לאור נתונים אלו, מבקש המשרד לתקן את פקודת התעבורה ולהעניק לחברות התחבורה כלים אפקטיביים לאכיפה, ביניהם:

  • חובת הנוסע להציג תעודה מזהה בפני הפקח.
  • החלת קנס על גם על מי שלא תיקף את נסיעתו. לדוגמא, במידה ואתם מחזיקים חופשי חודשי תקף אך לא סרקתם את הרב-קו עם העלייה לאוטובוס – תוכלו להיקנס על כך.
  • קביעת קנס של עד 250 ₪ על נסיעה בלי תשלום (הסכום המדויק נתון לשיקול דעת שר התחבורה).
  • אולי החשוב ביותר: אפשרות עיכוב. השינוי בחוק מעניק לפקחים אפשרות לעכב אזרחים עד להגעת שוטר.

בעיניי, ישנו הגיון רב בחלק מהתיקונים המוצעים – ואולי אפילו בכולם. עם זאת, שווה להסתכל רגע לצדדים ולראות כיצד ממשיכה הממשלה לתת עדיפות לרכבים פרטיים על-פני תחבורה ציבורית. ניקח לדוגמא את ירושלים: במידה ותעלו לרכבת הקלה מבלי לתקף את כרטיס הנסיעה, תקבלו קנס של 186 ש”ח – מצד שני, אם תיסעו ברכבכם למרכז העיר ותחנו בכחול-לבן בלי לשלם יעמדו הקנס על 100 ש”ח בלבד. בפועל, הקנס על עבירה מאותו תוכן מקל באופן משמעותי על משתמשי הרכב הפרטי לעומת משתמשי התחבורה הציבורית – חבל.

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43922_x_AttachFile.doc

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – אל תקללו שוטרים וגם שימו קסדה

משרד התחבורה מכניס בדלת האחורית שינוי דרמטי לרוכבי האופניים החשמליים ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

בתזכיר חוק שהונח השבוע להערות הציבור מבקש משרד התחבורה לערוך שינוי בסמכות השפיטה של בית המשפט לתעבורה. המשרד מציע כי שופטי תעבורה יוכלו לשפוט אדם שהעליב שוטר בזמן אכיפה של עבירת תנועה. מסתבר כי עד היום, אם הייתם מקללים שוטר שעצר אתכם על הכביש, כנראה הייתם יוצאים מכך ללא פגע. מדוע? לטענת המשרד, העלבת השוטר לא הייתה מגיעה לידי תביעה מכוון שמדובר בסוגים שונים של עבירות (תעבורתית מול פלילית). התזכיר החדש ישנה את החוק כך ששופטי תעבורה יוכל לשפוט גם בעבירות אלו.

אבל, זה לא הסוף! הפתעה לציבור גדול של אזרחים מונחת בתחתית התזכיר: באותו חוק ממש, העוסק לכאורה רק בדין הפלילי, מפיל המשרד שינוי גדול על 200,000 רוכבי אופניים חשמליים (הערכה של המשרד): חובה לחבוש קסדהוכך נכתב  “[…] הרכיבה עליהם מלווה בסיכונים, בראש ובראשונה לרוכב, ולפיכך מוצע לחייב את הרוכבים עליהם לחבוש קסדה. יצוין, כי הטעם שביסוד הפטור מחבישת קסדה לרוכבי אופניים בגירים בדרך עירונית, עידוד פרויקטים להשכרת אופניים, איננו חל כאן, שכן מדובר בכלים שאינם עומדים להשכרה”.

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43863_x_AttachFile.docx

 

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – מיסוי של מטבעות וירטואליים

חוזר של רשות המסים מגדיר מטבעות וירטואליים כ”נכס הוני” החייבים במס רווחי הון ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

בחוזר שפרסמה השבוע רשות המיסים הוכנסו המטבעות הווירטואליים/קריפטוגרפיים – כולל ביטקוין, אתריום, ריפל ודומיהם – להגדרה של “נכס הוני”.

מה זה אומר? שהביטקוין שלכם מהיום הוא כמו מניה: על הרווח מכל מכירה של המטבע יהיה עליכם לשלם 25% מס. הצד החיובי שאם נחלתם הפסד בירידות האחרונות, תוכלו לנכות אותו מרווחים הוניים אחרים.

ההודעה המלאה של הרשות.

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

 

“תזכיר לי” – הדתה גם בהשכלה הגבוהה

תקנות חדשות יאפשרו לפטר עובדי הוראה במכללות למורים, מטעמים דתיים ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

מוסדות ההכשרה למורים נמצאים כיום תחת אחריות משרד החינוך. בימים אלה מתקיים תהליך להעברת המוסדות הללו לאחריות וניהול המועצה להשכלה גבוהה (הרשות האחראית על כלל האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל).

כתוצאה מכך, נראה כי ישנו חשש של גורמים מסוימים מתהליכי “חילון” של המוסדות. כדי למנוע זאת, הוציא השבוע משרד החינוך תקנות חדשות שמטרתן: “להבטיח כי המכללות המכשירות עובדי הוראה למוסדות החינוך הממלכתי דתי יוכלו להמשיך לשמור על אורח חיים דתי, לרבות נוהג והווי דתי בין כתלי המכללה”.

ואיך עושים זאת?

(1) משמרים את פיקוח השר על תוכנית הלימודים.

(2) מותירים על כנה את סמכות מועצת החינוך הממלכתי-דתי (הגוף האחראי במשרד החינוך) לפסול, מטעמים דתיים, מינויים חדשים או המשכת העסקה של אנשי סגל.

השר יקבע אם תוכנית הלימודים דתית דיו וניתן יהיה לפטר מרצה או נשיאה של מכללה מטעמים דתיים.

חשוב לציין כי התקנות החדשות בעצם אינן משנות מציאות מבחינת המכללות (הפיקוח הנ”ל קיים בהן גם כיום). החידוש הוא במיסוד אפליה על רקע דתי בתוך המועצה להשכלה גבוהה – דרך הספיגה של המכללות להכשרת מורים לתוכה.

האם העסקה של עובד חילוני באמת פוגעת בהכשרת מורים? פנינו למשרד החינוך בשאלה זו ועוד. ונפרסם תשובתו ברגע שתתקבל.

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתקנות המלאות:

http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43846_x_AttachFile.docx

http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43848_x_AttachFile.docx

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – בדרך ללגליזציה?

תזכיר חוק חדש מסמן אולי על שינוי גישה בנוגע לצריכה פרטית של קנאביס  ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

הפיכת השימוש בקאנביס לחוקי נמצא במוקד הדיון במדינות רבות בעולם. כמה מהן כבר התירו את השימוש לצריכה אישית, ביניהן: אורוגוואי, הולנד ומספר מדינות בארה”ב (כולל הבירה וושינגטון). מתזכיר חוק חדש שפרסם אתמול המשרד לביטחון הפנים, נראה כי אולי שינוי הגישה קרב גם לישראל.

מן התזכיר עולה כי המשרד מבקש להקל בענישה בעבירות שימוש ואחזקה לצריכה אישית: כיום, זוהי עבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר.

על-פי השינוי המוצע, שצפוי להיות מחוקק כהוראת שעה לשלוש שנים, מי שיתפס בעבירה זו בפעם הראשונה עונשו יהיה קנס של 1,000 ש”ח ובפעם השנייה 2,000 ש”ח. הקנסות יופנו למימון פעילות הסברה על קנאביס ומניעת השימוש בו. תפיסה בפעם השלישית תופנה להליך “הסדר מותנה” עם הפרקליטות – כלומר, עדיין לא יוגש כתב אישום, בתנאי שהנאשם יודה בעבירה וירצה עונש (קל, ככל הנראה). בפעם הרביעית כבר יוגש כתב אישום ובמקרה של הרשעה יתבצע גם רישום פלילי.

בתזכיר החוק נכתב: “ההחלטה על שינוי המדיניות הקיימת נועדה להביא לאכיפה יעילה, אחידה ושוויונית מתוך הבנה כי מעידה חד פעמית או חוזרת, על-ידי אדם נורמטיבי שאינו מנהל אורח חיים עברייני, תאכף בהלימה לחומרת המעשה מבלי להכתים את גיליונו המשטרתי של האדם ברישום פלילי או משטרתי, שעלול להשפיע על עתידו. עם זאת, חשוב להדגיש כי תפיסת המחוקק משקפת עמדה ברורה לפיה עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס, גם אם היא נעברת בפעם הראשונה או השניה הינה עבירה פלילית, ואין בהחלטה לבחירת כלי האכיפה זה כדי לשנות מסיווגה כעבירה פלילית“.

אמנם המשרד מדגיש שוב ושוב כי אחזקה ושימוש בקאנביס הינם עבירה פלילית – אך לצד זאת, נראה שטבילת הרגל במים מצביעה על שינוי מדיניות אפשרי בהמשך הדרך.

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43793_x_AttachFile.docx

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – מי תפס לי את החניה?

תקנה חדשה תנסה לשים סוף לתפיסה של חניות פרטיות ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

סיימתם יום עבודה ארוך, חזרתם הביתה עם הרכב ופתאום… אבוי! מישהו תפס את החניה הפרטית שלכם. אתם יכולים לטלפן למשטרה ולדווח, אך כיום, הסיוע המרבי שתוכל היא להציע הוא באיתור מספר הטלפון של בעל הרכב החונה. הסיבה לכך: לא מדובר בעבירה על החוק.

תקנת תעבורה חדשה שפרסם השבוע משרד התחבורה הופכת מעשה שכזה לעבירה תעבורתית ומעניקה למשטרה סמכויות אכיפה. בהסבר התקנה נכתב: “משטרת ישראל מסרה, כי אחוז משמעותי מהפניות למוקד 100 הן בשל תפיסת חניה פרטית על ידי מי שאיננו זכאי לכך (…) ולפיכך ביקש השר לביטחון הפנים שהאמור יהווה עבירת תעבורה”.
התקנה היא כרגע זמנית בלבד, זאת בזמן שהנושא נבחן לעומק, מכוון שכפי שנכתב בהסבר: “האופי התעבורתי של העבירה איננו חף מספקות”.

רגע לפני שאתם רצים לתקוע שלט ליד הבית “חניה פרטית” חשוב שתדעו שאם החניה לא שלכם, גם מעשה זה יוכלל כעבירה על החוק. כלומר, לא תוכלו לקבוע חניה פרטית באם לא רכשתם אותה כדין והצהרתם עליה למשטרה.
אפשרות נוספת כדי שלא יתפסו לכם את החניה: השאירו את הרכב בבית וסעו בתחבורה ציבורית (במידה והמדינה בכלל דואגת לכם לאפשרות סבירה להגיע לעבודה שלא עם רכב).

 

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43728_x_AttachFile.docx

 

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – הכסף הנעלם בדמי הניהול של הפנסיות שלנו

מיסוד העמלה הנסתרת בחסכונות של כולנו ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

שאלו את עצמכם: מהן גובה העמלות שגובה מכם קרן הפנסיה? חושבים שאתם יודעים? כנראה שטעיתם…

קרנות החיסכון שלנו גובות מאיתנו שני סוגי עמלות: הראשון, מוכר יותר, ועל בסיסו רובנו מתמקחים – עמלת ההפקדה ועמלת דמי הניהול. עמלת הפקדה נגבית על כל שקל שאתם מפקידים לקופה. דמי ניהול היא עמלה שגובים מדי שנה כאחוז מסך הכסף שצברתם עד כה.
הסוג השני, הוא “הוצאות דמי ניהול השקעות” – עמלה שקטה שהרבה יותר קשה להשוות. עמלה זו מופיעה בדו”חות הקבועים של קופת הגמל שלכם: לעיתים באופן ברור בסעיף נפרד (“הוצאות ניהול השקעות”) ולעיתים באופן קצת פחות ברור (“רווחים בניכוי הוצאות ניהול השקעות”).

מה זה בעצם אומר?
נתת את החסכונות שלך לקופת גמל מסוימת ואמרתם: את תשקיעי בשבילי את הכסף ואשלם לך בתמורה עמלה. בקופה אומרים בחזרה: מצוין, אבל אנחנו ניקח גם את החלק שלנו וגם חלק נוסף בעבור אנשים אחרים שעוזרים לנו בהליך ההשקעה (כלומר, נגלגל את העלות של האנשים האלה עליכם, המשקיעים).
הבעיה בכך היא שכולנו משלמים בעצם כפול – העמלה שאנו מתמקחים עליה היא בכלל לא העמלה הסופית שאנחנו משלמים. הקופה רשאית לגבות עד 0.25% נוספים מהצבירה בסעיף הוצאות ניהול השקעות (שזה לעיתים אפילו יותר ממה שנשלם על הצבירה לקופה עצמה!).
נשמע מגוחך? תגידו תודה – עד לפני שנתיים לא הייתה כלל הגבלה על עמלה זו והיא יכלה להגיע ליותר מאחוז בשנה. זה הרבה מאד כסף כאשר מדובר בפנסיה של חיים שלמים.

אל תטרחו להרים טלפון לסוכן הפנסיוני שלכם – לא ניתן להתמקח בעלויות אלו מכיוון שכל המשקיעים משלמים אותן באחוז זהה. אגב, עלויות אלו כוללות בין השאר: עמלות שמירת ני”ע זרים, רכישה של נכסים לא סחירים (בניינים או חברות פרטיות) ואפילו רכישת תעודות סל מסוגים מסוימים.

בתזכיר החוק שהופץ בשבוע שעבר מבקש האוצר למסד עמלות אלו, לאחר שהתקיימו עד עכשיו כהוראת שעה זמנית. בתזכיר נכתב: “הניסיון מורה כי נוצר איזון ראוי בין הצורך להגביל את שיעור ההוצאות הישירות לבין הצורך לאפשר את המשך ההשקעות”.

בזמן שבהחלט יכול להיות שישנה הצדקה מעשית בהכללת עלויות ניהול ההשקעות בתוך העמלות של המשקיעים (כל עסק בעצם מגלגל את עלויות התפעול שלו כחלק ממחיר המוצר שהוא מוכר) – אבל שלושה סוגים שונים של עמלות, שאחת מהן היא בגדר הפתעה שאי אפשר לחזות או להתמקח עליה, לא מאפשרים לנו להשוות כמה באמת עולה החיסכון הפנסיוני שלנו.

 

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43625_x_AttachFile.docx

 

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – הקלות בחוק השקיות

הממשלה לוקחת צעד אחורה בחוק השקיות ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

נראה כאילו הוא תמיד היה פה – חוק השקיות.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, לפני החוק, שקיות ה”גופיה” (אלו עם הידיות) היוו כ- 25% מנפח הפסולת בישראל וכ- 10% ממשקלה הכולל! בכדי לצמצם את השימוש בשקיות ולהפחית מהזיהום, החל מינואר נכנס לתוקף חוק השקיות שאסר על חלוקה בחינם של שקיות גופיה. החוק גם כן חייב עובי מינימלי לשקיות שנמכרות בתמורה לעשר אגורות (כך שניתן יהיה לעשות בהן שימוש חוזר).

בכדי לקדם את החוק ולעזור לרשתות השיווק לחנך את הציבור, חולקו שקיות נשיאה רב-פעמיות בסופרמרקטים. לצד זאת הכניסו לחוק שורה של קנסות לרשת שתעבור עליו – אלה נעים בין אלפיים עד עשרים אלף ש”ח.

עכשיו, מבקש המשרד לרכך את הקנסות.

בין ההקלות המוצעות:

(1) בעבר ניתן היה להטיל קנס על הרשת בגין חלוקה של שקית פלסטיק בודדת. מעתה, הפרה תחושב תקופה של 3 חודשים לפי כמות השקיות שחולקו. כלומר, חנות תוכל לחלק במשך 3 חודשים מאות אלפי שקיות ותקבל קנס מוגבל של כמה עשרות אלפי שקלים על השקיות כולן.

(2) הפחתה של עד 50% מהקנס בהתחשב בהתנהגות החנות. כך לדוגמא אם קיבלה חנות “רק” פעם אחת קנס על אותה עבירה בשנתיים האחרונות, תקבל הקלה בגובה 10% מהקנס. אם היא דיווחה לממונה על ההפרה והפסיקה אותה מיוזמתה, תתקבל הנחה של 30% מגובה הקנס. שילוב של שתי נסיבות או יותר תביא הקלה של 50%!

מתן הקלות לרשתות גדולות עלולה לרוקן את החוק מתוכנו ולהביא ל”כלכלת קנסות” בה יוכל לחשב בעל הרשת: האם עדיף לי לחלק שקיות דקות וזולות ולשלם קנס תקופתי, או לשמור על החוק ולרכוש שקיות עבות כפי שמוטל עליי בחוק?

לצערנו לא נמסר בתקנה מידע על היקף הקנסות כיום ואף לא מצאנו מידע רשמי על השפעת החוק – מידע שהיה מאפשר לחוות דעה מלומדת יותר.

תגובת המשרד להגנת הסביבה:

  1. בנוגע לקנסות מצטברים לעומת כאלה על חלוקת שקית בודדת: “חוק השקיות פועל בהצלחה רבה מזה כשנה ובמהלך תקופה זו הופחת השימוש בשקיות בקמעונאים הגדולים (עליהם חל החוק) ב- 80%. מאז תחילתו של חוק השקיות לא הוטלו עיצומים כספיים, מאחר וקיימת חובה להתקין תקנות הפחתה טרם הטלת עיצומים. תקנות ההפחתה לחוק השקיות פורסמו בתאריך ה- 31 באוקטובר 2017 להערות הציבור, וכל אזרח מוזמן להעיר הערותיו ישירות לנוסח התקנות באמצעות אתר התזכירים הממשלתי. מדובר בהוראה גורפת שאינה ייחודית למשרד להגנת הסביבה התקפה לכלל החוקים בהם קיים פרק עיצומים כספיים, ובלעדי התקנות לא ניתן להטיל כלל עיצומים. תקנות ההפחתה לחוק השקיות דומות בעיקרן לתקנות הפחתה שנקבעו בחוקים סביבתיים קודמים, ובהם חוק האריזות, חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, חוק מרשם פליטות לסביבה (חוק PRTR) ועוד. תקנות ההפחתה מסדירות בין היתר את האיזון הנדרש בין גובה העיצום הכספי שייצור הרתעה מול הקמעונאים הגדולים, לבין אי-הסבירות בהטלת עיצום כספי על כל שקית נשיאה בודדת.”
  2. בנוגע לנסיבות בהן מתקיימת הפחתה בגובה הקנסות: “חוק השקיות כולל הוראות שונות הנוגעות להפרת הוראות החוק, ובכלל זה האפשרות להטיל עיצום כספי מוגדל בגין הפרות נמשכות והפרות חוזרות, וכן מנגנונים לגביית היטל שלא שולם באמצעות המרכז לגביית קנסות, והמשרד להגנת הסביבה ינקוט בכל האמצעים שברשותו לאכיפתו. המשרד אף מפרסם כל מקרה של הטלת עיצום כספי, ובכלל זה את פרטי המפר וסכום העיצום.”

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43589_x_AttachFile.docx

 

פינות קודמות בסדרת “תזכיר לי”:

“תזכיר לי” – מה עושה המשרד להגנת הסביבה עם נושאים שאיננו מצליח לטפל בהם?

המשרד להגנת הסביבה לא מצליח לטפל בנושאים באחריותו אז הוא מנסה להעלים אותם. התוצאה בשבילנו: עוד פסולת, יותר קרינה ופחות אוויר נקי  ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

מתקנה חדשה שבדקנו עולה כי המשרד להגנת הסביבה מבקש לצמצם אחריות בשלושה תחומים אשר בהם נכשל בקידום המדיניות שהוטלה עליו:

(1) מחזור פסולת מכרות: המשרד מבקש לבטל חוק שמטרתו להגדיל את היקפי המחזור של פסולת הנכרת במכרות. המשרד היה אחראי לקבוע תקנות בנושא אך לטענתו לא הצליח להגיע להסכמות. עם מי? לא כתוב בתזכיר החוק.
לא רוצים להתאמץ ולקבוע תקינה? מה עושים? מבטלים.

(2) תקנות קרינה סלולרית: המשרד מבטל את אחריותו להתקין תקנות בטיחות בנושא. טיפה רקע: התקנות בנוגע למרחקי בטיחות ורמות הקרינה המותרת היו צריכות להיקבע עוד ב- 2007 (לפני 10 שנים!). מצד אחד, המשרד מציין שלא תהיה פגיעה בבריאות הציבור מאי התקנת התקנות אך מצד שני, גם שהתאמץ בשנה האחרונה להגיע להסכמות עם השרים הרלוונטיים (שר האנרגיה ושר האוצר) אך ללא הצליח לעשות כן.
לא רוצים לריב, אז מה עושים? פשוט מבטלים.

(3) חוק אויר נקי: המשרד מבקש כעת להסיר אחריות מתקנות לפליטות ממקורות מזהמים נייחים (תנורי יצור פחם, זיקוק דלק, קליית עופרת, ייצור מלט, תעשיות כימיות ועוד), מכיוון שלטענתו: “בפועל לא ניתן לעמוד בחובה זו, לאור הכמות והמגוון של סוגי מקורות הפליטה”. לא מצליחים להתמודד עם נושא מורכב, אז מה עושים? שוב, מבטלים.

תזכיר חוק זה מלמד אותנו עוד ועל הצורה בה שרים בממשלה תופסים את עבודתם. היינו מצפים שהמשרד והשר בראשו ימצו את כלל האפשרויות לעמוד בהגדרות החוק ובאחריות שהוטלה עליהם ולא ינסו אם הם נתקלים בקשיים – לבטלה.
צמצום רגולציה ותקינה אינה בהכרח דבר רע. אבל אם עושים זאת, ראוי לבחון קודם את הסיבות.

תגובת המשרד להגנת הסביבה:

  1. בנוגע לתקנות מחזור פסולת מכרות: “המשרד להגנת הסביבה פעל לקדם את התקנת תקנות, ואף הפיץ טיוטה שלהן בשנת 2012, אולם לא הושגה הסכמתו של שר האנרגיה לתקנות אלה המחוייבת לפי החוק. מטרתו של ההסדר המקורי שנכלל בפקודת המכרות הייתה בעיקר הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת בניין. נכון לשנת 2017 פרוסים 38 מתקנים כאלה ברחבי הארץ – והסוגיה המרכזית הדורשת מענה כיום אינה הקמת המתקנים אלא איסוף וטיפול בפסולת הבניין. נושא זה מגובש כיום במשרד להגנת הסביבה במודל חלופי בחקיקה ראשית חדשה.”
  2. בנוגע לתקנות קרינה סלולרית: “המשרד להגנת הסביבה מסדיר באופן שוטף את רמות החשיפה לקרינה דרך מתן היתרים למקורות הקרינה לפי חוק הקרינה. יודגש כי ההיתרים מחייבים והפרתם מהווה עבירה פלילית. במהלך השנים המשרד להגנת הסביבה ניסה שוב ושוב לגבש טיוטת תקנות מוסכמת לחוק הקרינה עם שר האנרגיה ושר האוצר. מאחר וניסיונות אלה לא צלחו, אין מקום להשאיר את הסעיף בחוק, המחייב את התקנתן לפני 10 שנים. אם בעתיד תתקבל הסכמה על התקנות, אפשרות התקנתן נשארת בחוק.
  3. בנוגע לתקנות חוק אוויר נקי: למשרד להגנת הסביבה סמכויות שונות למניעת זיהום אוויר, מעבר לסמכות להתקין תקנות, ובכלל זה הסמכות להוציא היתרים והוראות אישיות למקורות זיהום מסוימים. השימוש בסמכות נעשה בהתאמה למקור הזיהום ואופיו: מפעלים גדולים וייחודיים כמו בתי זיקוק ומפעלי כימיה מוסדרים באופן פרטני בהוראות אישיות, וסקטורים רחבים ודומים יחסית יוסדרו בתקנות. לדוגמא, לאחרונה הותקנו תקנות לפי סעיף 13 למניעת זיהום אוויר מתחנות דלק. לכן, תיקון החקיקה בעניין זה הוא טכני בעיקרו, ונועד להבהיר כי השימוש בסמכות יעשה בשיקול דעת בהתאם לסוג מקור הזיהום.”

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד (באמת). אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43583_x_AttachFile.docx 

 

פינה חדשה: “תזכיר לי” – הסיפורים מאחורי הצעות חוק ממשלתיות שעוברות מתחת לרדאר

הממשלה רוצה לצמצם את כוחה של מועצת הצמחים ולבטל את חובת החקלאים לתשלום מס, דבר שיוריד את העלויות לחקלאים ובתקווה גם לצרכנים ■ “תזכיר לי” – פינה קבועה בה נתמצת תיקוני חוק ממשלתיים שכולנו מפספסים בגלל השם המרדים “תזכיר חוק”.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

בתזכיר חוק שפורסם בשבוע שעבר, מבקש משרד החקלאות לצמצם את ענפי החקלאות המחויבים לשלם היטלים קבועים ל”מועצת הצמחים”. מועצת הצמחים הינה גוף סטטוטורי שהוקם בכדי לבצע פעולות בשם כלל חקלאי ישראל, כגון: הדברה מרוכזת, ביטוח נגד נזקי טבע ואפילו פעולות שיווקיות שונות. כל משק חקלאי במדינה מחויב על-פי חוק לשלם למועצה עמלה על כל ק”ג סחורה שהוא מוכר.

הצמצום המוצע לא נעשה בחלל ריק. מאחורי הקלעים עומדת החלטה עקרונית של משרד החקלאות לסגור את מועצת הצמחים, על רקע סירוב עיקש של מספר גדול של חקלאים לשלם את המס המוטל עליהם (בין המתנגדים הבולטים נמצאים מגדלי תפוחים ואגסים).

המועצה ששומרת על מכון היין

זוכרים את מכון היין? כתבנו עליו בפינתנו “כסף קטן“, שם תיארנו עד כמה מתקשה המדינה לסגור את המכון מאז שהחליטה לעשות כך עוד בשנת 1997 (אוזלת יד שגם מבקר המדינה נתן עליה את הדעת בדו”ח האחרון). בינתיים, במסגרת מלחמתם על קיומו של הגוף הרווי בניגודי עניינים, העבירו בעלי היקבים את מניותיהם בו ללא אחרת ממועצת הצמחים. כן – המניות של גוף אחד שהוחלט לסגור הועברו לגוף אחר שגם הוא מיועד לסגירה. אנחנו מצאנו אירוניה בדבר.

יש לכם השגות על תזכיר החוק המדובר? זה השלב בו הציבור יכול להשפיע! היכנסו לאתר הממשלתי והעירו.

למרבה הצער, היכולת להגיב פועלת כיום רק בגרסאות מיושנות של דפדפן אקספלורר שלא קיימות עוד. אין לכם? מוזמנים לכתוב פה בתגובות את הערותיכם ואנו נשתדל להעבירן במרוכז.

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43562_x_AttachFile.docx