פרוייקטים עיתונאיים חדשים והעבודה על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

 

אנחנו מגישים לכם מהדורה לרגל פתיחת המחצית השנייה של 2017. בחודשים הקרובים ייצאו לאור תחקירים שהציבור בחר את נושאיהם, ואף מימן אותם בקמפיין ההדסטארט שהשלמנו. אנחנו עמלים במרץ על התחקירים העצמאיים האלה, אבל בינתיים כדי שלא תתגעגעו יותר מדי אנו במקביל משתדלים להתפתח לעוד כיוונים: ליצור פרויקטים עיתונאיים שוטפים באמצעות מיקור עיתונאים המוני; חוגי בית והרצאות בנושא משבר העיתונות הממוסדת וההזדמנות של העיתונות העצמאית; מדור עיתונות עצמאי שבועי ראשון בישראל; ומה עוד? הכל כאן, בעדכון התקופתי שלנו.

להמשיך לקרוא את פרוייקטים עיתונאיים חדשים והעבודה על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת”פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם המיליארדים המוזרמים מהציבור לסוכנות היהודית?

| מיה קפלן |

מבקר המדינה בדק את ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות היהודית. הידעתם שכבר עשרות שנים יש תקנה המאפשרת לסוכנות היהודית פטור ממכרזים, במידה שההתקשרות “נעשית למטרות ציבוריות”? מה זה “מטרות ציבוריות”, אתם בטח שואלים. אפשר כנראה לפרש בהרבה אופנים, ומבקר המדינה אכן מתאר כיצד הסוכנות נתנה “פרשנות מרחיבה ביותר” לתקנה הזו, על-מנת לקבל פטור ממכרזים.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת”פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: כשלי הטיפול הרפואי בחיילים

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם שירותי הרפואה בצה”ל?

חייל! החוויות ששמעת מקבלות עכשיו ביטוי בנתונים.

בקיצור נמרץ, אומר מבקר המדינה – חיילי צה”ל נאלצים לחכות הרבה יותר מידי זמן כדי לזכות לטיפול רפואי בפועל. “חיילים רבים עוברים תלאות בבואם לקבל שירות רפואי”, כותב המבקר.

כל חייל בהווה ובעבר יודע שמרפאות צה”ל אינן בית חולים אסותא, בלשון המעטה. אבל בפועל, הטיפול מצד הגופים האחראים לרפואת חיילי החובה בצה”ל, גרוע משירות הלקוחות של הוט. המבקר בדק ליקויים בהפניית החיילים למרפאות האזרחיות, וגם – כמה זמן צריך לחכות חייל בשביל לראות רופא?

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: כשלי הטיפול הרפואי בחיילים

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: הפשיעה החקלאית בישראל

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: על התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית

| אייל גוהר |

כנראה שאת הפוסט הבא, החקלאים לא יקראו. זה מובן, כי כפי שעוד מעט תבינו, יש להם אדמה להגן עליה בגופם, בנוסף לעבודתם השגרתית.

ידעתם שהמרחב העירוני הצפוף מהווה רק כ-15% משטח מדינת ישראל? 85% משטח המדינה מוגדרים כ’מרחב כפרי’. חלק משמעותי ממרחב זה הוא השטחים החקלאיים, המאופיינים, לדברי המבקר, בהיעדר אכיפת חוק אפקטיבית מצד המשטרה. השטחים האלה עצומים (ביחס לגודלה של ישראל), מה שהופך את בעיית הפשיעה החקלאית לבעיה לאומית.

הפשיעה במרחב הכפרי פוגעת בענפי החקלאות השונים, והיא מתבטאת בגניבה של תוצרת ויבול, השתלטות על שטחי מרעה, השחתת תשתיות בשטחים חקלאיים, גניבה של בעלי חיים, גניבה והשחתה של ציוד חקלאי (לרבות טרקטורים).  מילא זה, אבל גניבה של חומרי הדברה ודישון יכולה להוות סכנה אמיתית: ניתן לייצר באמצעותם חומרי נפץ, או לחילופין – שימוש או אחסון לקוי של החומרים האלה עלול לגרום לסכנה בריאותית לציבור.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: הפשיעה החקלאית בישראל

ביקורות עומק נותנות מבט מבפנים על ליקויים בעמותות ישראליות בולטות

בדיקה: לידי קרן התחקירים הגיעו ממצאי ביקורות עומק אשר ערך רשם העמותות בשנים 2013-2015 ■ בביקורות אלו נמצאה שורה ארוכה של ליקויים במספר עמותות מרכזיות: המרכז לשלטון מקומי, מועצת יש”ע (תחת נפתלי בנט), מרכז הישיבות בני עקיבא והמועצה לישראל יפה  ■ חלק מהעמותות תיקנו מאז את הליקויים המשמעותיים ■ ליקטנו כאן כמה מהממצאים הבולטים שהובאו לגבי כל עמותה ועמותה

גיא מרגלית

רשם העמותות מבצע מעת לעת ביקורות עומק. במרבית המקרים מדובר במהלך המופעל על עמותות בעלות מחזור כספי העולה על מיליון ש”ח. ביקורות העומק לאו דווקא נעשות באופן אקראי, אלא לעתים בעקבות מידע המעלה חשש להתנהלות בלתי תקינה. הביקורת מנתחת האם העמותות פועלות בהתאם למטרות לשמן הן קמו, ובודקת את ההתנהלות התקציבית והארגונית.

ביקורות העומק שהגיעו לידינו מציגות התנהלות לקויה, אשר לעתים אף הביאה את המבקר להמליץ על שלילת אישור הניהול התקין של 4 עמותות מרכזיות. יצוין, כי על-מנת להמשיך לקבל אישור ניהול תקין, על העמותות לתקן את הליקויים המרכזיים, מה שאכן נעשה על-ידי חלקן מאז ביצוע הביקורת.

לפניכם ממצאים נבחרים מתוך דו”חות הביקורת מטעם רשות התאגידים. כרגיל, למעוניינים להרחיב את הבדיקה, ניתן לעיין במסמכי הביקורת המלאים המצורפים כאן בכתבה. תגובת העמותות השונות מובאות בתחתית הכתבה.

לידנו הגיעו שמות מרובים של עמותות בהן נעשו ביקורות. נזמין אתכם בהמשך, כדרכנו בקודש, לבדוק הממצאים יחד איתנו. אנו ממשיכים לעבוד על התחקירים שדירגתם, ופרויקט זה נוסף לשורת פרוייקטים עיתונאיים בשיתופכם בהם הקרן עוסקת.

המרכז לשלטון מקומי

 

 

 

תקופת ביצוע הביקורת: 2014-2015

ממצאים בולטים:

  • ראש העיר מעלות-תרשיחא ויו”ר העמותה בזמן הביקורת, שלמה בוחבוט, קיבל שורה של הטבות בניגוד להנחיות רשם העמותות: מכשיר נייד, אחזקת רכב, השתתפות בנהג, שכירות לשכה ועוד. הביקורת מציינת ששכירות לשכה, כמקום עבודה של יו”ר העמותה, משמשת כטובת הנאה (בניגוד לשכירות לשכה המשמשת עמותה לאורך זמן). כמו-כן מציינת הביקורת, כי לא נידונו ולא אושרו החזרי ההוצאות הנ”ל, כנדרש בהנחיות להתנהלות עמותות.
    • ‏‎‏‎תגובת העמותה לממצא זה: “התשלומים שצוינו כשכירות לשכה, שולמו במסגרת החזר הוצאות לעיריית מעלות-תרשיחא בה יו”ר העמותה שימש כראש עיר. באשר להחזרי ההוצאות האחרים, ניתן לשלמם לפי הוראות הרשם”
  • בניגוד לחוק – העמותה לא דיווחה על עסקאות עם צדדים קשורים
  • העמותה לא עומדת בהחזר הלוואה שנטלה על סך 11.8 מיליון ש”ח
  • העמותה רכשה ב-2011 את החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי, והאחרונה הסבה לעמותה הפסדים בסך 13 מיליון שקל בשנים 2011-2012

למסמך הביקורת המלא על מרכז השלטון המקומי

מועצת יש”ע (העמותה לפיתוח היישוב היהודי ביש”ע)

 

 

 

 

יצויין כי נפתלי בנט כיהן כמנכ”ל העמותה עד 31.5.2012, וכן כי במקביל למציאת הליקויים העמותה, קיבלו רשויות רבות ביש”ע פרס על ניהול תקין ממשרד הפנים.

תקופת ביצוע הביקורת: 2014-2015

ממצאים בולטים:

  • בעקבות הביקורת, נשלח לעמותה מכתב התראה לפני ביטול אישור ניהול תקין.
  • כספים שניתנו לחבר ועד בניגוד לחוק: בשנים 2011 ו-2012, שולמו לחבר ועד משכורות בסך 151,000 ו-161,200 בהתאמה. בעקבות הביקורת, נפסקה כהונתו של חבר הועד בדצמבר 2012. העמותה טוענת בתגובה כי הוא נרשם בטעות כחבר ועד, ובפועל הוא רק מורשה חתימה. הביקורת לא קיבל את הטענה שזו טעות, מכיוון שחבר הוועד רשום במשך מספר שנים בדו”חות המילוליים כחבר ועד.
  • בשנת 2013 הועבר סכום של 38,000 ש”ח לתאגיד א’ (כך במקור), על אף שאין לו אישור ניהול תקין
  • העמותה לא העמידה בטחונות בגין הלוואה שנטלה מתנועת אמנה על סך 24 מיליון ש”ח

למסמך הביקורת המלא על העמותה לפיתוח היישוב היהודי ביש”ע

מרכז ישיבות בני עקיבא

 

 

 

 

תקופת ביצוע הביקורת: 2013-2014

ממצאים בולטים:

  • אי התאמה בין הסכומים המוצגים בדוחות הכספיים לבין נתוני התקציב
  • חריגות מהותיות בסעיפי תקציב בתקופות הנבדקות. תגובת העמותה לפערים בין התקציב לביצוע: “השינויים נבעו בעיקר משינויים שלא ניתן לצפות אותם במספרי התלמידים”
  • למרות היקף הפעילות הניכר (כ-200 מיליון ש”ח), לא פעלה בעמותה ועדת כספים עד אוגוסט 2013
  • העמותה הפיקה הכנסות מהשכרת חדרים במבני מוסדות חינוך, למרות שזה לא נכלל במטרות העמותה המאושרות
  • העמותה העניקה ל-15 עובדים הלוואות בסכום של עד 30,000 ש”ח ללא תוספת ריבית והצמדה, בניגוד להנחיות
  • העמותה דיווחה על 5 מקבלי השכר הגבוה בסכומים נמוכים משמעותית מעלות השכר בפועל (חריגות של עשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך)

  • חברי ועד לא מקבלים שכר מהעמותה עצמה, אבל מחזיקים במשרות בשכר בגופים שלבני עקיבא יש השפעה ניכרת עליהם (וכך יוצא שחברי הועד סוג של קובעים לעצמם את המשכורת בגופים הנ”ל, מתוקף היותם חברי ועד בעמותת בני עקיבא). לדוגמא:

  • התקשרות עם עמותת נצח ישי – בהסכם ההתקשרות לא צוינו תאריך ההסכם והמחיר המוסכם בעד קבלת השירותים. עלות ההתקשרות עם קבלן המשנה – 720 אלף ש”ח
  • התקשרות עם הקבלן הרצל משה שירותי הסעות – בהסכם ההתקשרות לא צוינו תאריך ההסכם והמחיר המוסכם בעד קבלת השירותים. עלות ההתקשרות עם קבלן המשנה – 118 אלף ש”ח
  • העמותה העבירה תרומות ייעודיות מארגון “אמריקן פריינדס” – אגודת הידידים של העמותה – לעמותה קשורה בשם “ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב קרית ארמן” שאין ברשותה אישור ניהול תקין. מדובר בסכום של 157 אלף ש”ח

למסמך הביקורת המלא על מרכז ישיבות בני עקיבא

המועצה לישראל יפה

 

 

 

תקופת ביצוע הביקורת: 2013-2014

ממצאים בולטים:

  • לא ניתן הסבר לגידול של 426 אלף ש”ח בהוצאות לפעילות הסברה וקמפיינים בין השנים 2011 ל-2012
  • העמותה לא ציינה את שמות התורמים מעל 20,000 ש”ח בדוחותיה. כך לדוגמא, בשנים 2011-2012 תרמו כ-36 תורמים מעל 20,000 ש”ח, המסתכמים ב23 מיליון ש”ח
  • ב-2007 הוחלט על העלאה של 15% בשכרו של המנכ”ל, לא צויינה הסיבה לכך. עלות שכר המנכ”ל ב-2012 הסתכמה ב-663 אלף ש”ח, שהינם כ-5% ממחזור הפעילות של העמותה
  • בדיווחים אודות 5 מקבלי השכר הגבוה של העמותה בשנים 2010-2012 לא נכללו סכומים מהותיים ששולמו לעובדים אלה בגין זכויות סוציאליות, אלא רק תשלומי המשכורת ברוטו – זאת בניגוד להנחיות. הסכומים שלא דווחו בגין עובדים אלה עמדו על סך של 23-68 אלף ש”ח לעובד
  • הוצאות על סך מאות אלפי שקלים בגין גיוס תרומות בארץ ובחו”ל סווגו כ”הסברה ושונות”
  • החזר הוצאות רכב ליו”ר העמותה בסך 81 אלף ש”ח ב-2013 ובסך 63 אלף ש”ח ב-2012. זאת, בניגוד להנחיות הקובעות כי ההחזרים יאושרו בידי ועדת הביקורת והוועד
  • קיומם של נכסים שהשימוש הנעשה בהם אינו מתיישב עם מטרותיה של העמותה: בהסכם החכירה בין העמותה לבין עיריית ת”א נקבע שחכירת מבנה העמותה תהיה לצרכי מרכז הדרכה, אולם בפועל העמותה הקימה חברת בת שהשכירה חללים בבניין לכנסים ואירועים (הכנסות לשנה של כמיליון ש”ח)
  • חברת הבת צברה גירעון של 238 אלף ש”ח, אשר מומן מפיקדונות העמותה ששועבדו ב-2012
  • חברת הבת של העמותה התקשרה (ב-2010) עם חברה 1 (כך במקור) בהסכם להקמת מתקן סולארי על גג מבנה העמותה. ההתקשרות היא לטווח של 20 שנה תמורת תשלום שנתי קבוע של 20 אלף ש”ח. חברי הנהלת העמותה אישרו את ההתקשרות מבלי שהוצגו להם נתונים על כדאיות ההתקשרות. נראה שלא היה שום תהליך בדיקה לפני ההתקשרות. ב-2013 הופסקה ההתקשרות והועברה לחברה אחרת

למסמך הביקורת המלא על המועצה לישראל יפה


תגובות מטעם העמותות

המרכז לשלטון מקומי: 

“הממצאים שהועלו על ידכם, לקוחים מביקורת עומק, אותה ביצע רשם העמותות בשנים קודמות. כל החזרי ההוצאות אשר שולמו לעיריית מעלות עבור תקופת כהונתו של מר שלמה בוחבוט כגון טלפון נייד, אחזקת רכב, השתתפות בנהג ושכירות לשכה- אושרו על ידי המוסדות המוסמכים במרכז לשלטון מקומי בהתאם לכללי הרשם.”

“הביקורת הסתיימה לשביעות רצונם של הגורמים המבקרים אשר אישרו לעמותה אישורי ניהול תקין לשנים 2016,2017. כל העסקאות עם צדדים קשורים דווחו על ידי העמותה לכל גורמי הרגולציה ובכללם גם הליך מכירת החברה לאוטומציה. הליך זה התבקש בשנים האחרונות, לאור השינויים בשוק המחשוב והצורך בהתמקצעות בפעילות זאת כפי שמקובל במגזר הפרטי.”

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא:

“מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא עמותה הקיימת כבר עשרות שנים ופועל על פי כל הכללים.
בשנת 2016 ובשנת 2017 קיבלה העמותה שוב אישור ניהול תקין של רשם העמותות. אישור זה שניתן שנה אחר שנה מלמד כי נעשו כל התיקונים לכלל הליקויים עליהם הצביע דו”ח המבקר מטעם הרשם. יש לציין את התרשמותו של הרשם מהאופן הרציני של המרכז וההתגייסות המיידית לטובת העניין. עם תחילת שנת 2016 לאור העשייה לשיפור המערכת רשם העמותת העניק למרכז את אישור הניהול התקין וכך גם לשנה זו.”

“העובדה כי כשנה לאחר הערות והארות הרשם נמצא המרכז ראוי לאישור ניהול תקין מלמד על מקצעיות רצינות ואחריות המרכז לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר ולהיצמד לכללי הניהול התקין. רצף השנתיים האחרונות וקבלת האישור הם התעודה הטובה ביותר למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא שכן מי שביקר גם ידע לבוא ולברך וראוי שכך ינהגו אחרים.

“צר לנו כי במקום להבליט ולברך גוף שמאמץ את הביקורת ומתקן , אתם בוחרים לנגח גוף שפועל בצמוד לרשם. אנחנו מקווים שלא שיקולים זרים הובילו אתכם לכיוון זה.”

מועצת יש”ע:

“הבעיות שהועלו בביקורת העומק תוקנו עוד באותה עת. למועצת יש”ע יש אישור ניהול תקין באופן סדיר.”

המועצה לישראל יפה:

“אין תגובה”

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: מערך הפיקוח על הכשרות

מפענחים את דו”חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והפעם: הפרק על מערך הפיקוח על הכשרות.

| אייל גוהר |

בשנים האחרונות קשה מתמיד להצליח בשוק המסעדנות הישראלי. רציתם לפתוח מסעדה משלכם? 33% מעסקי המסעדנות בישראל נסגרים בשנה הראשונה להקמתם, 50% נסגרים לאחר שנתיים ו-80% נסגרים עד השנה החמישית. למרות המחירים הגבוהים, אותם אנו מרגישים בכיס שלנו, העסקים הללו נסגרים. אז למה זה קורה? ישנן כמה סיבות, ואנחנו נתמקד הפעם באחת מהן, הפיקוח על הכשרות.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: מערך הפיקוח על הכשרות

יוצאים לעבוד על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

תומכים יקרים,

המהדורה הזו חגיגית במיוחד, והיא בסימן הסיום המוצלח של קמפיין ההדסטארט של קרן התחקירים. הייתם במתח הרבה זמן, וכעת נגיש לכם סוף סוף את תוצאות ההצבעה על הנושאים של התחקירים הבאים. מה עוד? נעדכן על חלוקת תשורות, התקדמות בעקבות פרסומים שלנו, וגם – פרוייקט שבו אתם יכולים להשתלב באופן פעיל בעבודה העיתונאית – ממש לצאת ולחקור! ובכן, בואו נצא לדרך.

להמשיך לקרוא את יוצאים לעבוד על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

בעקבות תחקירנו: נחשפו עשרות מסמכים הנוגעים למו”מ הישראלי על הסכם טיס”א

התפתחות חדשה הנוגעת למעורבות הישראלית בהסכם הסחר הבינלאומי טיס”א: משרד הכלכלה, הנושא והנותן הרשמי מטעם מדינת ישראל במסגרת המו”מ על ההסכם, שחרר לאחרונה עשרות מסמכים השופכים אור ראשון על העמדות עליהן התבססה המשלחת הישראלית בבואה לשולחן הדיונים בז’נבה. זאת, בתשובה לבקשה רשמית שהגיש המשמר החברתי למשרד הכלכלה, יחד עם התנועה לחופש המידע.

המסמכים שהועברו על-ידי אנשי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, כוללים את תאריכי הדיונים, שמות הנציגים הישראלים, תיעוד של פגישות עם גופים בישראל, תכתובת עם משרדי ממשלה וסיכומי דברים שנאמרו במפגשים הבינלאומיים. כעת, כל המסמכים מסודרים לעיון הציבור באתר המשמר החברתי. אתם מוזמנים לחפור במסכמים ולשתף אותנו בתובנות שלכם:

החומר שהתקבל נוגע שלבים שונים בהתקדמות הדיונים. ממעבר ראשוני על המסמכים שהועברו בצורתם הגולמית, ניתן להסיק, שאנשי מינהל סחר חוץ לא קיימו לאורך ארבע שנות הדיונים שום התייעצות עם גופים ישראליים שיושפעו מהסרת ההגבלות על פעולת תאגידים זרים בישראל. הגורמים האזרחיים המעטים ששותפו בסוד הדיונים ייצגו כולם את ענפי הייצוא – אלה שצפויים ליהנות מההקלות בגישה לשווקים זרים, וממילא אין סיבה שיתנגדו לסעיפי ההסכם. בהיעדר כל תהליך מסודר של שיתוף ציבור, התייעצות עם בעלי עניין או הנגשת מידע, הצוות הישראלי תמרן במו”מ בלי לקבל משוב כלשהו מארגוני סביבה, צרכנות, זכויות עובדים, משתמשי תחבורה וכדומה.

פרסום המסמכים הוא האחרונה בשרשרת של התפתחויות ציבוריות בעקבות תחקיר קרן התחקירים על המעורבות הישראלית בהסכם הסחר טיס”א. הנה תקציר האירועים:

    1. נובמבר 2016פרסום התחקיר בשורה של גופי עיתונות עצמאית במקביל. התחקיר חשף את הציבור הישראלי, לראשונה, להשלכות האפשריות של הסכם הסחר טיס”א על המדינה בשורה ארוכה של תחומים
    2. דצמבר 2016דיון מיוחד בוועדת הכלכלה בכנסת בנושא המו”מ החשאי על כניסת ישראל להסכם טיס”א
    3. ינואר 2017 – גופים סביבתיים וחברתיים מעבירים למשרד הכלכלה 170 שאלות בנוגע לחשאיות הישראלית סביב המו”מ
    4. פברואר 2017 – גופים סביבתיים וחברתיים במכתב ליועץ המשפטי לממשלה: כפה דיון בכנסת על הסכם טיס”א. בין הגופים: האגודה לזכויות האזרח, המשמר החברתי, גרינפיס ישראל, זזים – קהילה פועלת והתנועה לחופש המידע.
    5. אפריל 2017 – משרד הכלכלה חושף עשרות מסמכים הנוגעים למו”מ הישראלי בהסכם טיס”א, בעקבות בקשת חופש מידע של המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע

 

 

שבוע לפני תום קמפיין ההדסטארט – כ-85,000 ש”ח גויסו לתחקירים עצמאיים


קמפיין ההדסטארט למימון המונים של תחקירים עצמאיים
בדרך להצלחה גדולה. כשבוע לפני סיום פרויקט המימון, השיגה קרן התחקירים 170% מיעד הגיוס ההתחלתי שהעמידה, וכעת הסכום שתרם הציבור עומד על כ-85 אלף ש”ח.

הסכום שגויס עד עתה מתוכנן להיות מנותב למימון 3-4 תחקירים אשר יבוצעו על-ידי העיתונאים העצמאיים חברי קרן התחקירים, בהתאם לנושאים אותם יבחרו תומכי המיזם, וזאת מתוך יותר מ-300 הצעות שהגיעו מקרב הציבור הרחב. כזכור, לשלב הגמר הגיעו חמישה נושאים, מתוכם ייבחר התחקיר שייצא לפועל (גם אתם יכולים לקבל זכות הצבעה – כאן):

עד כה תמכו בפרויקט ההדסטארט יותר מ-600 אנשים. הסכום שגויס עד עתה יספיק לפיילוט של שנת 2017, אבל אנחנו חולמים בגדול וממשיכים להשגת 100,000 ש”ח. הסכום הזה יאפשר לנו:

  1. תחקירים מעמיקים יותר: שכירת חוקרים פרטיים, מעקבים, צלמים, מעצבים גרפיים ואנליסטים
  2. עבודה על מספר תחקירים במקביל: התבאסתם שהנושאים שהצעתם נפלו ושהוצאנו אל הפועל רק את התחקיר האחד שזכה במירב הקולות בהצבעה? עכשיו נוכל לעבוד גם על הנושאים שנבחרו למקומות 2-3, ואף מעבר לכך – הכל תלוי בגובה המימון

דמיינו שיהיה לנו כתב לענייני לוביסטים. דמיינו שתחקירן שלנו יבדוק אם יש אמת בכל מילה שנאמרת על ידי כל פוליטיקאי. דמיינו שרעיון שלכם לכתבת עומק – ייצא לפועל גם אם הוא לא מעניין את התקשורת הוותיקה. דמיינו כלי תקשורת שלכם. למענכם. בואו לתמוך בקרן התחקירים העצמאית כדי להמשיך לחלום בגדול: אם גם אתם מאמינים שהדמוקרטיה הישראלית זועקת לעיתונות חוקרת עצמאית וחזקה, זה הזמן להצטרף אלינו.

עלה לאוויר – קמפיין מימון המונים לתחקירים בהנחיית הציבור

 

התקשורת המרכזית נתונה ללחצים הולכים וגדלים מצד פוליטיקאים ואילי הון, ולא מסוגלת לטפל בנושאים שבאמת חשובים לציבור.

אנחנו מתכננים לעקוף את העיוות הזה, וליצור כתבות עומק בביצוע עיתונאים עצמאיים ומנוסים, במודל עבודה חדש: לראשונה, הציבור מציע ומדרג את הנושאים לתחקיר – אנחנו יוצאים לעבוד.

עזרו לנו לגרום לזה לקרות! התמיכה שלכם תזכה אתכם בתשורות שוות מאוד – כנסו לראות: קמפיין מימון ההמונים לתחקירים בהנחיית הציבור: