דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: טיפול המדינה בקשישים

ממשיכים לפענח עבורכם את דו"חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו"חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם טיפול המדינה בקשישים?

| ניר בן-צבי |

קצת רקע: בשנת 1986 חוקק תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר העניק סל שירותים לקשישים הנזקקים לסיוע בביצוע פעולת יומיומיות. זוהי למעשה דרכה של המדינה לשמור על כבודם של אזרחיה הסיעודיים. בשנת 2016, 165,000 קשישים נעזרו בגמלה ותקצובה השנתי עמד על 5.8 מיליארד ש"ח (כ-8% מתקציב הביטוח הלאומי). את השירותים עצמם מעניקות מעל למאה חברות פרטיות שונות, שנבחרו בהליך מכרז.

מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו"ח ביקורת על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. והממצאים, איך נאמר – מרגיזים. הצבענו עבורכם על כמה ליקויים משמעותיים מתוך הדו"ח:

  1. ראשית, המבקר קובע כי איכות הטיפול היא לעיתים לקויה באופן המסכן את בריאותם של הקשישים. הסיבה לכך היא כישלונו של הביטוח הלאומי בהפעלת מערך פיקוח והכשרה מקצועית של עובדי חברות הסיעוד. והנה נתון מדהים: 50% משעות הטיפול לקשישים במצב קשה ניתנו בידי מטפל ללא הכשרה מקצועית!
  2. תחת אפה של המדינה, מתקיים מערך דיווח שקרי על שעות טיפול שלא ניתנו בפועל, בשווי מצטבר של כ- 150 מיליון שקל בשנה! כלומר: כספי המיסים שלנו לעיתים משלמים על עבודה שלא באמת התרחשה. מחדל זה מתאפשר, בין היתר, כי ניהול שעות העבודה מתבצע בטפסים ידניים ובכך מתקיימים מצבים אבסורדיים. לדוגמה: מטפלת דיווחה בחודש בודד על 150 שעות עבודה, אשר בוצעו בחפיפה במקומות שונים במקביל.
  3. הדו"ח אומר באופן חד-משמעי: "רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד". כל מי שטיפל בקרוב משפחה סיעודי בוודאי יזדהה עם האמירה הזו. לפי הדו"ח, כמיליון ישראלים מטפלים בבן-משפחה קשיש (אחד או יותר) וחוסר התמיכה בהם מוביל באופן עקיף נזק כלכלי למשק כולו.

העולם הולך ומזדקן וגם הזקנים נעשים זקנים יותר. דו"ח דומה נכתב כבר ב-2004, ועדה אחרת כונסה ב- 2014, ובתווך ניתנו אינספור המלצות של מומחים – אך שינוי לא נראה באופק. מבקר המדינה קורא כעת להיערכות תקציבית מחודשת, לשיפור השירות (הנה רעיון: טכנולוגיה!) ולהרחבת הפיקוח והאכיפה. את האחריות הוא מטיל על הביטוח הלאומי ובעיקר על הממונה עליו, שר הרווחה, חיים כץ.

וזה מתחבר לבעיה רחבה יותר: הביטוח הלאומי של ישראל עומד על כרעי תרנגולת. תחזיות עדכניות צופות פשיטת רגל מוחלטת שלו בעוד 30-35 שנים. התנהלות בזבזנית וחוסר תכנון ארוך טווח לא רק פוגעת בזקנים היום, אלא תפגע בכל מי שיזדקק לסיוע בעתיד (הבעיה כמובן רחבה ואינה מוגבלת רק לנושא גמלת הסיעוד).

"חוסנה של מדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הביטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים – בני משפחותינו המה, יקירנו הזקוקים לנו", כותב המבקר, "אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד".

 

פרקים קודמים בסדרת “המבקר”:

“כסף קטן”: הכסף הציבורי שנשפך כמו יין

למה לא מפרקים את מכון היין הישראלי? ■ “כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

אחת החברות שאנו האזרחים מחזיקים בסל החברות הממשלתיות היא "המכון הישראלי ליין". באתר רשות החברות הממשלתיות נכתב כי החברה עוסקת ב"מחקר ופיתוח בנושא הגפן יין ויינות, פיקוח על יבוא ויצוא משקאות".

לא תאמינו, אבל כבר ב-1997 (לפני 20 שנה!) התקבלה בממשלה החלטה להפסיק את מעורבות המדינה במכון היין, ולפרקו. 

נקפוץ 15 שנה קדימה. 2012 – החברה עדיין קיימת, והממשלה מעבירה החלטה נוספת – למנות מפרק למכון היין, מאחר שהוא לא מקיים את המטרות שלשמו הוקם: שיווק יין ישראלי בעולם, לצד מחקר ופיתוח להשבחת השיכר המקומי. במקביל, משרד התמ"ת מחליט להפסיק להכיר בתעודות הייבוא ובדיקות המעבדה של החברה, ומעביר את פעילות בדיקת האלכוהול למעבדת היין שבמכון התקנים .

 
ב-2015, למשרד התמ"ת כבר נמאס, והוא מודיע לחברה כי אסור לה לעסוק בפעולות כלשהן מתוקף החוק. אבל נכון ל-2017, למרות שתי החלטות ממשלה, ולאחר 20 שנה, נראה כי מכון היין עוסק בשלו. הפעילות במכון נמשכת בחסות הסחבת בהליך הפירוק.
 
ואיך אנחנו מפסידים כאן? תסתכלו על המזומנים בחשבון הבנק של החברה: מאז התקבלה החלטת הממשלה האחרונה (2012) בדבר פירוק המכון, המשיך המכון לבזבז כספי ציבור: 1.7 מיליון שקל יצאו מקופת המזומנים של המכון בתקופה שבין 2012 ל-2015, על חשבון הציבור כמובן. באופן מוזר, הנתונים לגבי ביצועי המכון ב-2016 טרם פורסמו.
 
כן, בשעה שהממשלה מכירה כבר שנים בחוסר התכלית של מכון היין עבורה, הכסף הציבורי שלנו ממשיך לזרום לשם: בין השנים 2012 ל-2015: הוצאות משפטיות של 446 אלף ש"ח ושכר הנהלה בעלות של 1.8 מיליון ש"ח. כל זה, בחברה ממשלתית שלא אמורה להיות קיימת!
 
עוד דוגמה לבזבוז? החזר הלוואה על סך מיליון ש"ח מהיקבים, אשר מתפקדים כדירקטורים של המכון ליין. מעבר לעובדה שמדובר בהלוואה הגדולה מהונה העצמי של החברה, הרי שזוהי עסקת בעלי עניין מובהקת. ישנו חשש מניגוד עניינים, מה גם שחברה העומדת בפני פירוק לא לוקחת הלוואות.
 
פניתי בעניין שר הכלכלה, בבקשה לבחון מדוע במשך 20 שנה לא מצליחה המדינה לפרק חברה השייכת לה. כל זה, כאשר בינתיים כסף שהיה יכול להגיע לקופה הציבור מפירוקה, בוזבז בהוצאות הנהלה וייעוץ משפטי בהליך הפירוק, כנגד המדינה עצמה!

המכתב המלא ששלחתי – כאן

 
את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו"ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.

לפרקים הקודמים של “כסף קטן”:

“כסף קטן”: מה עולה בגורל הכסף הנשפך על מינהלת "תנופה"?

מה קורה במינהלת לטיפול במפוני גוש קטיף, 12 שנים אחרי ההתנתקות? ■ “כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

12 שנים עברו מאז פינוי גוש קטיף. 12 שנים וטרם סיימנו לטפל במפונים?

תזכורת – במסגרת תכנית ההתנתקות (2005), פינתה ממשלת ישראל כ-9000 אזרחים מ-22 יישובים בחבל-עזה ומ-4 יישובים בצפון השומרון. חלק מאותם אזרחים גרו ביישובים המפונים כ-3 עשורים. במסגרת ההתנתקות, נקבע כי הטיפול במפונים יהיה באחריות יחידה מנהלית מיוחדת – מינהלת סל"ע (או בשמה העכשווי – "תנופה").

כיום, למרות תקציב של 13 מיליארד שקל (!) לאורך השנים, מינהלת "תנופה" טרם סיימה לטפל בחלק משמעותי מהמפונים.

עיינתי בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2016. הם מגלים כי בשנה זו בלבד, הוזרמו 205 מיליון ₪ למינהלת "תנופה". זה מכעיס, מכיוון שוועדת החקירה שבחנה ב-2010 את הטיפול במפונים, המליצה לאפשר למינהלת עד תום 2011. מאז עברו 6 שנים, וכל המיליארדים שנשפכו על המינהלת לא הביאו לשיקום מלא של המפונים מגוש קטיף.

ב-2016, העבירה ועדת השקיפות בכנסת ביקורת על התנהלות המדינה כלפי המפונים, ועלה נתון לפיו 400 משפחות עדיין משוכנות בקרוואנים מסוגים שונים. וגם זה קרה ב-2016: "ידיעות אחרונות" דיווח כי מבקר המדינה יפתח בבדיקת מינהלת "תנופה", סביב השאלה: כיצד נוצל תקציב העתק שלה, בסך 13 מיליארד שקלים (!)  

ואם כבר בכסף קטן עסקינן – על מה מוציאים את הכסף במינהלת? הדוחות הכספיים והביצועיים של המינהלת אינם נגישים. אבל אם אתם מתעקשים, הנה בכל זאת כמה דוגמאות שבכל זאת גלויות לציבור:

אוגוסט 2015 –  99,770 ₪ הוקצבו להפקדת מסמכים בגנזך המדינה; ספטמבר 2016 – 7,390 ₪ הוקצבו ליועץ בנושא אתרוגים; 2016 – כחצי מיליון שקל על "יעוץ חיצוני".

נדמה לי שמישהו במינהלת "תנופה" נמצא עם יד קלה מידי על ההדק התקציבית, מה גם שהביצועים, איך נאמר, לא משהו. המדינה צריכה לסגור את המינהלת ולהעביר את הטיפול בתושבים למשרד העבודה והרווחה.

פניתי לשר אורי אריאל, אשר אמון היום על מינהלת "תנופה", וכן למשרד ראש הממשלה, בשאלה: מהו מועד סיום הביצוע המיוחל של שיקום מפוני גוש קטיף, ומתי עתידה להיסגר המינהלת.

ומילה אחרונה. אם הייתם מחלקים את כל הכסף שהוקצה לטיפול במפונים (13 מיליארד ש"ח) ישירות למפונים. כל משפחה (ויש 1,940 כאלה) הייתה מקבלת בממוצע סכום נאה ביותר של 6,500,000 ש"ח. כזה שמאפשר שיקום אמיתי, 12 שנים (!) אחרי ההתנתקות.

לקריאת המכתב המלא של עידן בעניין מנהלת תנופה

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו"ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs

מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.


לפרקים הקודמים של "כסף קטן":

"כסף קטן": איך מבזבזים 600 מיליון שקל של כוונות טובות?

600 מיליון שקל נותבו ל"קרן מעגלים" – ללא בקרה ■ “כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

בשנת 2004 חוקק חוק גיל הפרישה שקובע כי גיל הפרישה יעלה בשנתיים. זה יצר מעמסה על עובדים קשיי יום העובדים במקצועות שוחקים. מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכו'.

אז הממשלה החליטה לפעול, והקימה ב-2007 את "קרן מעגלים" – קרן בסך 600 מיליון שקל לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור – בין אם מדובר במימון מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה במימון מלא של הקרן. על-פניו זה נראה טוב: הממשלה מקבלת החלטה שכולה סולידריות כלפי עובדים קשי יום, תוך שיתוף פעולה עם המגזר העסקי.

ואז הגיע דו"ח מבקר המדינה אשר פורסם השנה ועסק גם ב"קרן מעגלים". המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו, בין היתר: ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו"ר הקרן לבין המנכ"ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ"לים לאורך 5 שנים.

וגם ג'ובים שמנים היו שם – יו"ר העמותה, קיבלה שכר ב-2015 בעלות של 373 אלף ₪ במקביל למנכ"ל הקרן. ולא רק זה: הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז.

600 מיליון שקל: סכום שיועד למטרות טובות, אך לפי דו"ח המבקר מבוזבז בכישרון לא מבוטל. והוא ממשיך לזרום: נכון לסוף 2016 נשארו עוד 420 מיליון שקל בקרן, "כסף קטן" שאפשר לחסוך למשלם המסים עד סוף ההתקשרות ב-2021. מהות הקרן הכרחית, יחד עם זאת – נראה שחטאה למטרה.

פניתי לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל בדרישה לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קצת יותר מ-400 מיליון שקלים (!) בשנים הקרובות. הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו"ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות!

המכתב המלא ששלחתי:

פינה חדשה: "כסף קטן" – מאתרים סעיפים בעייתיים בדוח תקציב המדינה

 הדתה בחינוך? לא רק בבתי הספר ■ “כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.

| עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים |

יצא לכם פעם להציץ בתקציב משרד החינוך? אם לא, תכירו את הסעיף התקציבי הקרוי בשם "תמיכות בנושאי יהדות". שוויו – 1.4 מיליארד ש"ח.

הסעיף הזה מממן תמיכה ב-1500 מוסדות תורניים, בהם רשומים 120 אלף תלמידים. זה ידוע ומוכר. אבל כשצוללים אל תוך דו"ח תקציב המדינה, אנחנו מבינים שהסעיף הזה מממן גם גרעינים תורניים.

מה זה בדיוק גרעינים תורניים, לפי משרד החינוך? "קבוצת משפחות של אנשי תורה וחינוך המתיישבים ביישובי פיתוח על מנת להקים בית מדרש מרכזי ללימודי יהדות, להתערות ביישוב [..] מתוך השקפת עולם יהודית". וזה ממומן מכסף ציבורי.

כמי ששני הוריו גדלו בעיירות פיתוח, וכמי שנולד בעיר לוד, אני רואה בסעיף הזה התנשאות של המשרד על זיקתם היהודית של אנשי עיירות הפיתוח.
לשלם לקבוצה חיצונית בכדי שתחזק את זיקתם היהודית של אנשי עיירות הפיתוח – מדובר בחזרה של עשרות שנים אחורה. המדינה קובעת לאנשי העיירות מהי הדרך הנכונה להיות יהודי.

ועוד סעיף שכדאי לשים אליו לב, מתוך אותם 1.4 מיליארד ש"ח לתמיכות בנושאי יהדות: תקצוב "ארגוני גג של הישיבות בישראל, המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם".
אולי אני מפספס משהו, אבל אינני מוצא היגיון בכך שנשלם מכספנו על ייצוגם של דחייני/מבטלי השירות אל מול הרשויות השונות.

כאזרח של רק חבר הקרן, פניתי ישירות לשר החינוך כדי להפסיק את התקצוב האבסורדי לסעיפים הללו (כאן למטה).
את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו"ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות!

פנייתו של עידן בנימין אל שר החינוך:

 

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת"פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו"חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו"חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם המיליארדים המוזרמים מהציבור לסוכנות היהודית?

| מיה קפלן |

מבקר המדינה בדק את ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות היהודית. הידעתם שכבר עשרות שנים יש תקנה המאפשרת לסוכנות היהודית פטור ממכרזים, במידה שההתקשרות "נעשית למטרות ציבוריות"? מה זה "מטרות ציבוריות", אתם בטח שואלים. אפשר כנראה לפרש בהרבה אופנים, ומבקר המדינה אכן מתאר כיצד הסוכנות נתנה "פרשנות מרחיבה ביותר" לתקנה הזו, על-מנת לקבל פטור ממכרזים.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת"פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: כשלי הטיפול הרפואי בחיילים

ממשיכים לפענח עבורכם את דו"חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו"חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם שירותי הרפואה בצה"ל?

חייל! החוויות ששמעת מקבלות עכשיו ביטוי בנתונים.

בקיצור נמרץ, אומר מבקר המדינה – חיילי צה"ל נאלצים לחכות הרבה יותר מידי זמן כדי לזכות לטיפול רפואי בפועל. "חיילים רבים עוברים תלאות בבואם לקבל שירות רפואי", כותב המבקר.

כל חייל בהווה ובעבר יודע שמרפאות צה"ל אינן בית חולים אסותא, בלשון המעטה. אבל בפועל, הטיפול מצד הגופים האחראים לרפואת חיילי החובה בצה"ל, גרוע משירות הלקוחות של הוט. המבקר בדק ליקויים בהפניית החיילים למרפאות האזרחיות, וגם – כמה זמן צריך לחכות חייל בשביל לראות רופא?

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: כשלי הטיפול הרפואי בחיילים

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: הפשיעה החקלאית בישראל

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו"חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו"חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – בשפת בני אדם ■ והיום: על התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית

| אייל גוהר |

כנראה שאת הפוסט הבא, החקלאים לא יקראו. זה מובן, כי כפי שעוד מעט תבינו, יש להם אדמה להגן עליה בגופם, בנוסף לעבודתם השגרתית.

ידעתם שהמרחב העירוני הצפוף מהווה רק כ-15% משטח מדינת ישראל? 85% משטח המדינה מוגדרים כ'מרחב כפרי'. חלק משמעותי ממרחב זה הוא השטחים החקלאיים, המאופיינים, לדברי המבקר, בהיעדר אכיפת חוק אפקטיבית מצד המשטרה. השטחים האלה עצומים (ביחס לגודלה של ישראל), מה שהופך את בעיית הפשיעה החקלאית לבעיה לאומית.

הפשיעה במרחב הכפרי פוגעת בענפי החקלאות השונים, והיא מתבטאת בגניבה של תוצרת ויבול, השתלטות על שטחי מרעה, השחתת תשתיות בשטחים חקלאיים, גניבה של בעלי חיים, גניבה והשחתה של ציוד חקלאי (לרבות טרקטורים).  מילא זה, אבל גניבה של חומרי הדברה ודישון יכולה להוות סכנה אמיתית: ניתן לייצר באמצעותם חומרי נפץ, או לחילופין – שימוש או אחסון לקוי של החומרים האלה עלול לגרום לסכנה בריאותית לציבור.

להמשיך לקרוא את דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: הפשיעה החקלאית בישראל

ביקורות עומק נותנות מבט מבפנים על ליקויים בעמותות ישראליות בולטות

בדיקה: לידי קרן התחקירים הגיעו ממצאי ביקורות עומק אשר ערך רשם העמותות בשנים 2013-2015 ■ בביקורות אלו נמצאה שורה ארוכה של ליקויים במספר עמותות מרכזיות: המרכז לשלטון מקומי, מועצת יש"ע (תחת נפתלי בנט), מרכז הישיבות בני עקיבא והמועצה לישראל יפה  ■ חלק מהעמותות תיקנו מאז את הליקויים המשמעותיים ■ ליקטנו כאן כמה מהממצאים הבולטים שהובאו לגבי כל עמותה ועמותה

גיא מרגלית

רשם העמותות מבצע מעת לעת ביקורות עומק. במרבית המקרים מדובר במהלך המופעל על עמותות בעלות מחזור כספי העולה על מיליון ש"ח. ביקורות העומק לאו דווקא נעשות באופן אקראי, אלא לעתים בעקבות מידע המעלה חשש להתנהלות בלתי תקינה. הביקורת מנתחת האם העמותות פועלות בהתאם למטרות לשמן הן קמו, ובודקת את ההתנהלות התקציבית והארגונית.

ביקורות העומק שהגיעו לידינו מציגות התנהלות לקויה, אשר לעתים אף הביאה את המבקר להמליץ על שלילת אישור הניהול התקין של 4 עמותות מרכזיות. יצוין, כי על-מנת להמשיך לקבל אישור ניהול תקין, על העמותות לתקן את הליקויים המרכזיים, מה שאכן נעשה על-ידי חלקן מאז ביצוע הביקורת.

לפניכם ממצאים נבחרים מתוך דו"חות הביקורת מטעם רשות התאגידים. כרגיל, למעוניינים להרחיב את הבדיקה, ניתן לעיין במסמכי הביקורת המלאים המצורפים כאן בכתבה. תגובת העמותות השונות מובאות בתחתית הכתבה.

לידנו הגיעו שמות מרובים של עמותות בהן נעשו ביקורות. נזמין אתכם בהמשך, כדרכנו בקודש, לבדוק הממצאים יחד איתנו. אנו ממשיכים לעבוד על התחקירים שדירגתם, ופרויקט זה נוסף לשורת פרוייקטים עיתונאיים בשיתופכם בהם הקרן עוסקת.

המרכז לשלטון מקומי

 

 

 

תקופת ביצוע הביקורת: 2014-2015

ממצאים בולטים:

  • ראש העיר מעלות-תרשיחא ויו"ר העמותה בזמן הביקורת, שלמה בוחבוט, קיבל שורה של הטבות בניגוד להנחיות רשם העמותות: מכשיר נייד, אחזקת רכב, השתתפות בנהג, שכירות לשכה ועוד. הביקורת מציינת ששכירות לשכה, כמקום עבודה של יו"ר העמותה, משמשת כטובת הנאה (בניגוד לשכירות לשכה המשמשת עמותה לאורך זמן). כמו-כן מציינת הביקורת, כי לא נידונו ולא אושרו החזרי ההוצאות הנ"ל, כנדרש בהנחיות להתנהלות עמותות.
    • ‏‎‏‎תגובת העמותה לממצא זה: "התשלומים שצוינו כשכירות לשכה, שולמו במסגרת החזר הוצאות לעיריית מעלות-תרשיחא בה יו"ר העמותה שימש כראש עיר. באשר להחזרי ההוצאות האחרים, ניתן לשלמם לפי הוראות הרשם"
  • בניגוד לחוק – העמותה לא דיווחה על עסקאות עם צדדים קשורים
  • העמותה לא עומדת בהחזר הלוואה שנטלה על סך 11.8 מיליון ש"ח
  • העמותה רכשה ב-2011 את החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי, והאחרונה הסבה לעמותה הפסדים בסך 13 מיליון שקל בשנים 2011-2012

למסמך הביקורת המלא על מרכז השלטון המקומי

מועצת יש"ע (העמותה לפיתוח היישוב היהודי ביש"ע)

 

 

 

 

יצויין כי נפתלי בנט כיהן כמנכ"ל העמותה עד 31.5.2012, וכן כי במקביל למציאת הליקויים העמותה, קיבלו רשויות רבות ביש"ע פרס על ניהול תקין ממשרד הפנים.

תקופת ביצוע הביקורת: 2014-2015

ממצאים בולטים:

  • בעקבות הביקורת, נשלח לעמותה מכתב התראה לפני ביטול אישור ניהול תקין.
  • כספים שניתנו לחבר ועד בניגוד לחוק: בשנים 2011 ו-2012, שולמו לחבר ועד משכורות בסך 151,000 ו-161,200 בהתאמה. בעקבות הביקורת, נפסקה כהונתו של חבר הועד בדצמבר 2012. העמותה טוענת בתגובה כי הוא נרשם בטעות כחבר ועד, ובפועל הוא רק מורשה חתימה. הביקורת לא קיבל את הטענה שזו טעות, מכיוון שחבר הוועד רשום במשך מספר שנים בדו"חות המילוליים כחבר ועד.
  • בשנת 2013 הועבר סכום של 38,000 ש"ח לתאגיד א' (כך במקור), על אף שאין לו אישור ניהול תקין
  • העמותה לא העמידה בטחונות בגין הלוואה שנטלה מתנועת אמנה על סך 24 מיליון ש"ח

למסמך הביקורת המלא על העמותה לפיתוח היישוב היהודי ביש"ע

מרכז ישיבות בני עקיבא

 

 

 

 

תקופת ביצוע הביקורת: 2013-2014

ממצאים בולטים:

  • אי התאמה בין הסכומים המוצגים בדוחות הכספיים לבין נתוני התקציב
  • חריגות מהותיות בסעיפי תקציב בתקופות הנבדקות. תגובת העמותה לפערים בין התקציב לביצוע: "השינויים נבעו בעיקר משינויים שלא ניתן לצפות אותם במספרי התלמידים"
  • למרות היקף הפעילות הניכר (כ-200 מיליון ש"ח), לא פעלה בעמותה ועדת כספים עד אוגוסט 2013
  • העמותה הפיקה הכנסות מהשכרת חדרים במבני מוסדות חינוך, למרות שזה לא נכלל במטרות העמותה המאושרות
  • העמותה העניקה ל-15 עובדים הלוואות בסכום של עד 30,000 ש"ח ללא תוספת ריבית והצמדה, בניגוד להנחיות
  • העמותה דיווחה על 5 מקבלי השכר הגבוה בסכומים נמוכים משמעותית מעלות השכר בפועל (חריגות של עשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך)

  • חברי ועד לא מקבלים שכר מהעמותה עצמה, אבל מחזיקים במשרות בשכר בגופים שלבני עקיבא יש השפעה ניכרת עליהם (וכך יוצא שחברי הועד סוג של קובעים לעצמם את המשכורת בגופים הנ"ל, מתוקף היותם חברי ועד בעמותת בני עקיבא). לדוגמא:

  • התקשרות עם עמותת נצח ישי – בהסכם ההתקשרות לא צוינו תאריך ההסכם והמחיר המוסכם בעד קבלת השירותים. עלות ההתקשרות עם קבלן המשנה – 720 אלף ש"ח
  • התקשרות עם הקבלן הרצל משה שירותי הסעות – בהסכם ההתקשרות לא צוינו תאריך ההסכם והמחיר המוסכם בעד קבלת השירותים. עלות ההתקשרות עם קבלן המשנה – 118 אלף ש"ח
  • העמותה העבירה תרומות ייעודיות מארגון "אמריקן פריינדס" – אגודת הידידים של העמותה – לעמותה קשורה בשם "ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב קרית ארמן" שאין ברשותה אישור ניהול תקין. מדובר בסכום של 157 אלף ש"ח

למסמך הביקורת המלא על מרכז ישיבות בני עקיבא

המועצה לישראל יפה

 

 

 

תקופת ביצוע הביקורת: 2013-2014

ממצאים בולטים:

  • לא ניתן הסבר לגידול של 426 אלף ש"ח בהוצאות לפעילות הסברה וקמפיינים בין השנים 2011 ל-2012
  • העמותה לא ציינה את שמות התורמים מעל 20,000 ש"ח בדוחותיה. כך לדוגמא, בשנים 2011-2012 תרמו כ-36 תורמים מעל 20,000 ש"ח, המסתכמים ב23 מיליון ש"ח
  • ב-2007 הוחלט על העלאה של 15% בשכרו של המנכ"ל, לא צויינה הסיבה לכך. עלות שכר המנכ"ל ב-2012 הסתכמה ב-663 אלף ש"ח, שהינם כ-5% ממחזור הפעילות של העמותה
  • בדיווחים אודות 5 מקבלי השכר הגבוה של העמותה בשנים 2010-2012 לא נכללו סכומים מהותיים ששולמו לעובדים אלה בגין זכויות סוציאליות, אלא רק תשלומי המשכורת ברוטו – זאת בניגוד להנחיות. הסכומים שלא דווחו בגין עובדים אלה עמדו על סך של 23-68 אלף ש"ח לעובד
  • הוצאות על סך מאות אלפי שקלים בגין גיוס תרומות בארץ ובחו"ל סווגו כ"הסברה ושונות"
  • החזר הוצאות רכב ליו"ר העמותה בסך 81 אלף ש"ח ב-2013 ובסך 63 אלף ש"ח ב-2012. זאת, בניגוד להנחיות הקובעות כי ההחזרים יאושרו בידי ועדת הביקורת והוועד
  • קיומם של נכסים שהשימוש הנעשה בהם אינו מתיישב עם מטרותיה של העמותה: בהסכם החכירה בין העמותה לבין עיריית ת"א נקבע שחכירת מבנה העמותה תהיה לצרכי מרכז הדרכה, אולם בפועל העמותה הקימה חברת בת שהשכירה חללים בבניין לכנסים ואירועים (הכנסות לשנה של כמיליון ש"ח)
  • חברת הבת צברה גירעון של 238 אלף ש"ח, אשר מומן מפיקדונות העמותה ששועבדו ב-2012
  • חברת הבת של העמותה התקשרה (ב-2010) עם חברה 1 (כך במקור) בהסכם להקמת מתקן סולארי על גג מבנה העמותה. ההתקשרות היא לטווח של 20 שנה תמורת תשלום שנתי קבוע של 20 אלף ש"ח. חברי הנהלת העמותה אישרו את ההתקשרות מבלי שהוצגו להם נתונים על כדאיות ההתקשרות. נראה שלא היה שום תהליך בדיקה לפני ההתקשרות. ב-2013 הופסקה ההתקשרות והועברה לחברה אחרת

למסמך הביקורת המלא על המועצה לישראל יפה


תגובות מטעם העמותות

המרכז לשלטון מקומי: 

"הממצאים שהועלו על ידכם, לקוחים מביקורת עומק, אותה ביצע רשם העמותות בשנים קודמות. כל החזרי ההוצאות אשר שולמו לעיריית מעלות עבור תקופת כהונתו של מר שלמה בוחבוט כגון טלפון נייד, אחזקת רכב, השתתפות בנהג ושכירות לשכה- אושרו על ידי המוסדות המוסמכים במרכז לשלטון מקומי בהתאם לכללי הרשם."

"הביקורת הסתיימה לשביעות רצונם של הגורמים המבקרים אשר אישרו לעמותה אישורי ניהול תקין לשנים 2016,2017. כל העסקאות עם צדדים קשורים דווחו על ידי העמותה לכל גורמי הרגולציה ובכללם גם הליך מכירת החברה לאוטומציה. הליך זה התבקש בשנים האחרונות, לאור השינויים בשוק המחשוב והצורך בהתמקצעות בפעילות זאת כפי שמקובל במגזר הפרטי."

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא:

"מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא עמותה הקיימת כבר עשרות שנים ופועל על פי כל הכללים.
בשנת 2016 ובשנת 2017 קיבלה העמותה שוב אישור ניהול תקין של רשם העמותות. אישור זה שניתן שנה אחר שנה מלמד כי נעשו כל התיקונים לכלל הליקויים עליהם הצביע דו"ח המבקר מטעם הרשם. יש לציין את התרשמותו של הרשם מהאופן הרציני של המרכז וההתגייסות המיידית לטובת העניין. עם תחילת שנת 2016 לאור העשייה לשיפור המערכת רשם העמותת העניק למרכז את אישור הניהול התקין וכך גם לשנה זו."

"העובדה כי כשנה לאחר הערות והארות הרשם נמצא המרכז ראוי לאישור ניהול תקין מלמד על מקצעיות רצינות ואחריות המרכז לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר ולהיצמד לכללי הניהול התקין. רצף השנתיים האחרונות וקבלת האישור הם התעודה הטובה ביותר למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא שכן מי שביקר גם ידע לבוא ולברך וראוי שכך ינהגו אחרים.

"צר לנו כי במקום להבליט ולברך גוף שמאמץ את הביקורת ומתקן , אתם בוחרים לנגח גוף שפועל בצמוד לרשם. אנחנו מקווים שלא שיקולים זרים הובילו אתכם לכיוון זה."

מועצת יש"ע:

"הבעיות שהועלו בביקורת העומק תוקנו עוד באותה עת. למועצת יש"ע יש אישור ניהול תקין באופן סדיר."

המועצה לישראל יפה:

"אין תגובה"

דו"ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: מערך הפיקוח על הכשרות

מפענחים את דו"חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והפעם: הפרק על מערך הפיקוח על הכשרות.

| אייל גוהר |

בשנים האחרונות קשה מתמיד להצליח בשוק המסעדנות הישראלי. רציתם לפתוח מסעדה משלכם? 33% מעסקי המסעדנות בישראל נסגרים בשנה הראשונה להקמתם, 50% נסגרים לאחר שנתיים ו-80% נסגרים עד השנה החמישית. למרות המחירים הגבוהים, אותם אנו מרגישים בכיס שלנו, העסקים הללו נסגרים. אז למה זה קורה? ישנן כמה סיבות, ואנחנו נתמקד הפעם באחת מהן, הפיקוח על הכשרות.

להמשיך לקרוא את דו"ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: מערך הפיקוח על הכשרות