שיתוף ציבור בעבודה העיתונאית: אלה הכתבות שתוכלו לקחת בהן חלק

 

שלום לתומכי קרן התחקירים! מה שלומכם?
הפעם במקום עדכון – אנחנו רוצים לנסות לעשות משהו קצת אחר.

כפי שאתם יודעים, אנו מאמינים בשיתוף הציבור בתהליך העבודה העיתונאי. על-ידי הגברת השקיפות בעבודתנו, אנו גם שואפים לשפר את אמון הציבור בתקשורת העצמאית. בארוחה הקהילתית שערכנו עם חלקכם בסוכות – קיבלנו עוד הוכחה לכך שאתם מקור הכוח העיקרי שלנו. ואנחנו רוצים להעלות את מערכת היחסים בינינו הילוך.

במודל שלנו, הציבור הוא זה שמציע (וגם בוחר) את נושאי התחקירים. כעת, אנחנו רוצים לנסות לעלות שלב במערכת היחסים עם תומכי הקרן, ומבקשים את הסיוע שלכם במספר כתבות ותחקירים עליהם אנחנו שוקדים בימים אלה. כן, כן – כולכם מוזמנים להפוך לסוכני השטח שלנו!

איך זה עובד?
פשוט מאוד. אנו נעדכן אתכם מעת לעת בכתבות שאנו עובדים עליהן – בזמן אמת. אם יש לכם או למכרים שלכם מידע בעל ערך בנושאים הבאים שיוכל לשדרג את הממצאים שנפרסם בהמשך – אל תהססו לספר לנו!

אל תדאגו לכתוב לנו כל מידע, קטן ככל שיהיה. הכי גרוע – נתעלם 🙂

אז אם כך, בואו נצא לדרך!

  • תחקיר הלוביסטים, בו אנו מתעתדים להסביר כיצד השדלנים משפיעים על נבחרי הציבור, כמעט גמור. בכל זאת, חשוב לנו לשמוע מכם:
    • ‏‏‎האם עבדתם פעם מול לוביסטים? האם נחשפתם לדרכים שבהם משכנעים לוביסטים את מקבלי ההחלטות לקדם חוק של הלקוח שלהם?
    • האם יש לכם רעיונות כיצד ניתן לתקן את שוק הלוביסטים בישראל?
  • תחקיר על קשרי הון-שלטון בתחום הסביבה. זה תחקיר לא פשוט שאנו עובדים סביבו במישורים רבים.
    • ‏‎האם אתם מכירים עובדים במשרד להגנת הסביבה אשר חצו את הקווים למפעלים הפוגעים בסביבה?
    • האם אתם מכירים מפעלים או אילי הון הנוטים לגייס עובדים לשעבר ממשרד להגנת הסביבה?
    • האם היה לכם/למכרים שלכם ניסיון בקיצור תקופת “הצינון” שלו?
  • כתבה שאנו שוקדים עליה שעוסקת בדירקטורים בחברות ממשלתיות:
    • האם אתם יודעים על דירקטורים מטעם הציבור, אשר מונו לחברות ממשלתיות (וגם ציבוריות)למרות שאין להם את הניסיון ההולם?
  • יש מיני תחקיר שאחד מכתבי הקרן עובד עליה, בה הוא מנסה להבין כיצד שרה נתניהו זכתה לתואר שלה כפסיכולוגית חינוכית מומחית. מסתבר שההכרה הגיעה רק לאחר שבן זוגה מונה לתפקיד ראש הממשלה. כתב הקרן נתקע בכמה קירות ולכן הוא מעוניין לדעת:
    • האם יש לכם היכרות כלשהי עם ארכיון משרד הבריאות?
    • האם יש לכם פרטים אודות תהליך ההתמחות של גב’ שרה נתניהו (מקום ההתמחות, פרטי מדריכיה בהתמחות, בוחניה במבחן המומחיות וכד’)?
במידה שיש לכם מידע, מסמכים, קצוות חוט הקשורים לאחד הנושאים שהצגנו, תוכלו להעביר לנו אותם במספר ערוצים אפשריים, ככל שתרגישו בנוח:

ושאלה אחרונה: בעבור עובד חדש של הקרן באזור הצפון, אנחנו מחפשים משרד, באזור חיפה / זיכרון-יעקב. אם אתם מכירים מקום רלוונטי (וחינמי), אנא כיתבו לנו – זה יכול להיות סיוע רב-ערך עבורנו!

אלף תודות! ממשיכים לעבוד למענכם,
חברי קרן התחקירים

פרויקטים עיתונאיים חדשים והעבודה על התחקירים שבחרתם // עדכון תקופתי

 

צלילה אל מסמכי תקציב המדינה, דו”ח מבקר המדינה בשפת בני-אדם, מיפוי השחיתות בישראל, שיתוף ציבור ראשון מסוגו בתקשורת הישראלית: אנחנו עושים דברים מעניינים וחדשים, ורצינו לספר לכם עליהם. זאת ועוד כאן, בעדכון התקופתי לרגל סיום תקופת החגים.

עבודה על התחקירים

  • אנחנו עובדים כיום על שני תחקירים שזכו למרב הקולות בהצבעה האחרונה: תחקיר על נושא הלוביסטים ותחקיר על תופעת ההון-שלטון בתחום הסביבה. עבודה על תחקירים עיתונאיים לוקחת זמן, ואנחנו מאמינים שהתוצאות תהיינה שוות של ההמתנה.

במקביל לעבודה על התחקירים, אנחנו מייצרים פרויקטים עיתונאיים שוטפים:

  • בנוסף, אנחנו ממשיכים בסדרת “המבקר לסקרנים”, במסגרתה אנחנו צוללים אל פרקים בדו”חות מבקר המדינה, ומביאים לכם ליקויים חשובים ומעצבנים במיוחד ברמה הלאומית, והכל – בשפת בני אדם. השבוע, לדוגמה, עסקנו בדו”ח המיוחד שערך המבקר בנושא הטיפול הכושל בקשישים בישראל:

  • התחלנו לבנות את מפת השחיתות בישראל לשנת 2017. נכללות בה פרשיות השחיתות העיקריות שעל סדר היום מהשנה האחרונה, במטרה לקבל תמונה רוחבית על מצב העניינים. הפרשיות שנכללו במפה, הן כאלה שהייתה בהן התקדמות משטרתית או משפטית משמעותית בשנת 2017. זוהי מפה המתעדכנת בעזרת הציבור. שמנו לעצמנו מטרה לפרסם בסוף השנה מפה מפורטת ומעמיקה יותר. המפה בגרסתה הנוכחית (לחצו כאן כדי לצפות במפה באיכות גבוהה):

  • אנחנו ממשיכים בפרסום המדור שבועי “עצמאים בשטח”, המאגד תחתיו, לראשונה בישראל, את הכתבות הנבחרות על טהרת עיתונות העצמאית, והכל במקום אחד. שווה לבדוק:

פעילויות אחרות:

  • בין החגים, קיימנו את סעודת סיעור המוחות הציבורית של העיתונות העצמאית! זו הייתה אולי ארוחת סיעור המוחות הציבורית הראשונה על התקשורת בישראל. בלב הדיזנגוף סנטר, התיישבו להם ב-5 שולחנות העיתונאים החברים בקרן התחקירים יחד עם הציבור, לדיאלוג ישיר ופתוח. שמענו מתומכי הקרן מה חסר להם בתקשורת המסורתית, אילו תכנים הם רוצים לראות יותר, וגם רעיונות מגוונים למודלים כלכליים עבור עיתונות עצמאית. זה היה ניסיון מיוחד לשיתוף ציבור בעבודתנו. תודה מקרב לב לכל המשתתפים.  למדנו המון ובהמשך נפרסם תובנות נבחרות מהערב המרתק הזה. הנה כמה רגעים ממנו:

  • במהלך ספטמבר ערך גיא רולניק, מייסד The Marker וחתן פרס סוקולוב, הרצאה חגיגית וחד-פעמית במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב, למען קרן התחקירים. היא עסקה במטריקס שנבנה במערכת היחסים שבין הון, ממשלה ועיתונות בישראל. השכר של גיא מההרצאה הועבר לטובת העבודה העיתונאית של קרן התחקירים. אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים חדשות כדי לממן תחקירים שאתם בוחרים, ובד בבד לשמור על העצמאות שלנו. יש עוד מרצים בקהל שמאמינים בדרך שלנו, ורוצים לתרום הרצאה משלהם? דברו איתנו, אולי נוכל לארגן משהו ביחד.

  • בחודשים האחרונים אנחנו מכתתים רגלינו ברחבי הארץ, ומגיעים לספר על הקונספט של עיתונות בשיתוף הציבור. אנחנו מגיעים לחוגי בית, וגם להרצאות בעמותות ובחברות גדולות (כפי שעשינו לאחרונות ב-Google, Waze, Mobileye ועוד). בהרצאות אנחנו משוחחים על משבר העיתונות בעולם המערבי, על המלכוד המסחרי והפוליטי של תקשורת המיינסטרים בישראל, ועל מודלים עיתונאיים עצמאיים חדשים כמענה למשבר (וביניהם קרן התחקירים העצמאית). השורה התחתונה עוסקת בשאלה – כיצד יוצרים שינוי בתקשורת בישראל, דרך שיתוף הציבור בתהליך העיתונאי. נשמח מאוד להגיע לביתכם, וגם לחברה שאתם עובדים בה! פשוט הירשמו כאן וניצור אתכם קשר בהקדם.

וכמה מילים לסיום:

  • אנחנו לא רחוקים מסבב חדש של בחירת תחקירים על ידי ציבור התומכים. בקרן התחקירים, התומכים בנו מקבלים את זכות ההכרעה הסופית בשאלה מה יהיו התחקירים הבאים שנבצע, מבין מאות ההצעות העולות על-ידי הציבור. אם גם אתם רוצים לקחת חלק במיזם הייחודי הזה, הנותן לציבור כוח אמיתי לשנות את פני התקשורת בישראל, הצטרפו אלינו עכשיו, כאן:

  • בשנה האחרונה אנחנו חלק מתהליך מיוחד שקורה בעיתונות הישראלית. יותר ויותר אנשים מוכנים לקחת חלק אקטיבי ביצירת תוכן עצמאי, בלתי תלוי: גם במימון, אך גם בבחירת נושאי הסיקור. כתבת חג בדה-מרקר בדקה את התופעה, וגם אנחנו שם:

  • אנחנו מודים לכל התומכים על האמון, ונחושים להוכיח לאפשר לקיים עיתונות עצמאית בועטת, המשוחררת מכבלי האינטרסים המסחריים והפוליטיים של התקשורת המרכזית. תצטרפו גם אתם לשינוי.

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: טיפול המדינה בקשישים

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”חות המבקר ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם טיפול המדינה בקשישים?

קצת רקע: בשנת 1986 חוקק תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר העניק סל שירותים לקשישים הנזקקים לסיוע בביצוע פעולת יומיומיות. זוהי למעשה דרכה של המדינה לשמור על כבודם של אזרחיה הסיעודיים. בשנת 2016, 165,000 קשישים נעזרו בגמלה ותקצובה השנתי עמד על 5.8 מיליארד ש”ח (כ-8% מתקציב הביטוח הלאומי). את השירותים עצמם מעניקות מעל למאה חברות פרטיות שונות, שנבחרו בהליך מכרז.

מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו”ח ביקורת על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. והממצאים, איך נאמר – מרגיזים. הצבענו עבורכם על כמה ליקויים משמעותיים מתוך הדו”ח:

  1. ראשית, המבקר קובע כי איכות הטיפול היא לעיתים לקויה באופן המסכן את בריאותם של הקשישים. הסיבה לכך היא כישלונו של הביטוח הלאומי בהפעלת מערך פיקוח והכשרה מקצועית של עובדי חברות הסיעוד. והנה נתון מדהים: 50% משעות הטיפול לקשישים במצב קשה ניתנו בידי מטפל ללא הכשרה מקצועית!
  2. תחת אפה של המדינה, מתקיים מערך דיווח שקרי על שעות טיפול שלא ניתנו בפועל, בשווי מצטבר של כ- 150 מיליון שקל בשנה! כלומר: כספי המיסים שלנו לעיתים משלמים על עבודה שלא באמת התרחשה. מחדל זה מתאפשר, בין היתר, כי ניהול שעות העבודה מתבצע בטפסים ידניים ובכך מתקיימים מצבים אבסורדיים. לדוגמה: מטפלת דיווחה בחודש בודד על 150 שעות עבודה, אשר בוצעו בחפיפה במקומות שונים במקביל.
  3. הדו”ח אומר באופן חד-משמעי: “רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד”. כל מי שטיפל בקרוב משפחה סיעודי בוודאי יזדהה עם האמירה הזו. לפי הדו”ח, כמיליון ישראלים מטפלים בבן-משפחה קשיש (אחד או יותר) וחוסר התמיכה בהם מוביל באופן עקיף נזק כלכלי למשק כולו.

העולם הולך ומזדקן וגם הזקנים נעשים זקנים יותר. דו”ח דומה נכתב כבר ב-2004, ועדה אחרת כונסה ב- 2014, ובתווך ניתנו אינספור המלצות של מומחים – אך שינוי לא נראה באופק. מבקר המדינה קורא כעת להיערכות תקציבית מחודשת, לשיפור השירות (הנה רעיון: טכנולוגיה!) ולהרחבת הפיקוח והאכיפה. את האחריות הוא מטיל על הביטוח הלאומי ובעיקר על הממונה עליו, שר הרווחה, חיים כץ.

וזה מתחבר לבעיה רחבה יותר: הביטוח הלאומי של ישראל עומד על כרעי תרנגולת. תחזיות עדכניות צופות פשיטת רגל מוחלטת שלו בעוד 30-35 שנים. התנהלות בזבזנית וחוסר תכנון ארוך טווח לא רק פוגעת בזקנים היום, אלא תפגע בכל מי שיזדקק לסיוע בעתיד (הבעיה כמובן רחבה ואינה מוגבלת רק לנושא גמלת הסיעוד).

“חוסנה של מדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הביטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים – בני משפחותינו המה, יקירנו הזקוקים לנו”, כותב המבקר, “אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד”.

 

פרקים קודמים בסדרת “המבקר”:

“כסף קטן”: הכסף הציבורי שנשפך כמו יין


“כסף קטן” – פינתו של עידן בנימין בקרן התחקירים ■ עידן, אזרח מודאג, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ אבל הוא לא מסתפק בזה: הוא מתלונן ישירות לנבחרי הציבור ומגיש הצעות לתיקון ■ והפעם – למה לא מפרקים את מכון היין הישראלי?

אחת החברות שאנו האזרחים מחזיקים בסל החברות הממשלתיות היא “המכון הישראלי ליין”. באתר רשות החברות הממשלתיות נכתב כי החברה עוסקת ב”מחקר ופיתוח בנושא הגפן יין ויינות, פיקוח על יבוא ויצוא משקאות”.

לא תאמינו, אבל כבר ב-1997 (לפני 20 שנה!) התקבלה בממשלה החלטה להפסיק את מעורבות המדינה במכון היין, ולפרקו. 

נקפוץ 15 שנה קדימה. 2012 – החברה עדיין קיימת, והממשלה מעבירה החלטה נוספת – למנות מפרק למכון היין, מאחר שהוא לא מקיים את המטרות שלשמו הוקם: שיווק יין ישראלי בעולם, לצד מחקר ופיתוח להשבחת השיכר המקומי. במקביל, משרד התמ”ת מחליט להפסיק להכיר בתעודות הייבוא ובדיקות המעבדה של החברה, ומעביר את פעילות בדיקת האלכוהול למעבדת היין שבמכון התקנים .

 
ב-2015, למשרד התמ”ת כבר נמאס, והוא מודיע לחברה כי אסור לה לעסוק בפעולות כלשהן מתוקף החוק. אבל נכון ל-2017, למרות שתי החלטות ממשלה, ולאחר 20 שנה, נראה כי מכון היין עוסק בשלו. הפעילות במכון נמשכת בחסות הסחבת בהליך הפירוק.
 
ואיך אנחנו מפסידים כאן? תסתכלו על המזומנים בחשבון הבנק של החברה: מאז התקבלה החלטת הממשלה האחרונה (2012) בדבר פירוק המכון, המשיך המכון לבזבז כספי ציבור: 1.7 מיליון שקל יצאו מקופת המזומנים של המכון בתקופה שבין 2012 ל-2015, על חשבון הציבור כמובן. באופן מוזר, הנתונים לגבי ביצועי המכון ב-2016 טרם פורסמו.
 
כן, בשעה שהממשלה מכירה כבר שנים בחוסר התכלית של מכון היין עבורה, הכסף הציבורי שלנו ממשיך לזרום לשם: בין השנים 2012 ל-2015: הוצאות משפטיות של 446 אלף ש”ח ושכר הנהלה בעלות של 1.8 מיליון ש”ח. כל זה, בחברה ממשלתית שלא אמורה להיות קיימת!
 
עוד דוגמה לבזבוז? החזר הלוואה על סך מיליון ש”ח מהיקבים, אשר מתפקדים כדירקטורים של המכון ליין. מעבר לעובדה שמדובר בהלוואה הגדולה מהונה העצמי של החברה, הרי שזוהי עסקת בעלי עניין מובהקת. ישנו חשש מניגוד עניינים, מה גם שחברה העומדת בפני פירוק לא לוקחת הלוואות.
 
פניתי בעניין שר הכלכלה, בבקשה לבחון מדוע במשך 20 שנה לא מצליחה המדינה לפרק חברה השייכת לה. כל זה, כאשר בינתיים כסף שהיה יכול להגיע לקופה הציבור מפירוקה, בוזבז בהוצאות הנהלה וייעוץ משפטי בהליך הפירוק, כנגד המדינה עצמה!

המכתב המלא ששלחתי – כאן

 
את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.

לפרקים הקודמים של “כסף קטן”:

“כסף קטן”: מה עולה בגורל הכסף הנשפך על מינהלת “תנופה”?

 

“כסף קטן” – פינתו של עידן בנימין בקרן התחקירים ■ עידן, אזרח מודאג, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ והפעם – מה קורה במינהלת לטיפול במפוני גוש קטיף, 12 שנים אחרי ההתנתקות?

12 שנים עברו מאז פינוי גוש קטיף. 12 שנים וטרם סיימנו לטפל במפונים?

תזכורת – במסגרת תכנית ההתנתקות (2005), פינתה ממשלת ישראל כ-9000 אזרחים מ-22 יישובים בחבל-עזה ומ-4 יישובים בצפון השומרון. חלק מאותם אזרחים גרו ביישובים המפונים כ-3 עשורים. במסגרת ההתנתקות, נקבע כי הטיפול במפונים יהיה באחריות יחידה מנהלית מיוחדת – מינהלת סל”ע (או בשמה העכשווי – “תנופה”).

כיום, למרות תקציב של 13 מיליארד שקל (!) לאורך השנים, מינהלת “תנופה” טרם סיימה לטפל בחלק משמעותי מהמפונים.

עיינתי בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2016. הם מגלים כי בשנה זו בלבד, הוזרמו 205 מיליון ₪ למינהלת “תנופה”. זה מכעיס, מכיוון שוועדת החקירה שבחנה ב-2010 את הטיפול במפונים, המליצה לאפשר למינהלת עד תום 2011. מאז עברו 6 שנים, וכל המיליארדים שנשפכו על המינהלת לא הביאו לשיקום מלא של המפונים מגוש קטיף.

ב-2016, העבירה ועדת השקיפות בכנסת ביקורת על התנהלות המדינה כלפי המפונים, ועלה נתון לפיו 400 משפחות עדיין משוכנות בקרוואנים מסוגים שונים. וגם זה קרה ב-2016: “ידיעות אחרונות” דיווח כי מבקר המדינה יפתח בבדיקת מינהלת “תנופה”, סביב השאלה: כיצד נוצל תקציב העתק שלה, בסך 13 מיליארד שקלים (!)  

ואם כבר בכסף קטן עסקינן – על מה מוציאים את הכסף במינהלת? הדוחות הכספיים והביצועיים של המינהלת אינם נגישים. אבל אם אתם מתעקשים, הנה בכל זאת כמה דוגמאות שבכל זאת גלויות לציבור:

אוגוסט 2015 –  99,770 ₪ הוקצבו להפקדת מסמכים בגנזך המדינה; ספטמבר 2016 – 7,390 ₪ הוקצבו ליועץ בנושא אתרוגים; 2016 – כחצי מיליון שקל על “יעוץ חיצוני”.

נדמה לי שמישהו במינהלת “תנופה” נמצא עם יד קלה מידי על ההדק התקציבית, מה גם שהביצועים, איך נאמר, לא משהו. המדינה צריכה לסגור את המינהלת ולהעביר את הטיפול בתושבים למשרד העבודה והרווחה.

פניתי לשר אורי אריאל, אשר אמון היום על מינהלת “תנופה”, וכן למשרד ראש הממשלה, בשאלה: מהו מועד סיום הביצוע המיוחל של שיקום מפוני גוש קטיף, ומתי עתידה להיסגר המינהלת.

ומילה אחרונה. אם הייתם מחלקים את כל הכסף שהוקצה לטיפול במפונים (13 מיליארד ש”ח) ישירות למפונים. כל משפחה (ויש 1,940 כאלה) הייתה מקבלת בממוצע סכום נאה ביותר של 6,500,000 ש”ח. כזה שמאפשר שיקום אמיתי, 12 שנים (!) אחרי ההתנתקות.

לקריאת המכתב המלא של עידן בעניין מנהלת תנופה

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs

מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.


לפרקים הקודמים של “כסף קטן”:

שיתוף ציבור בתקשורת: העיתונאים העצמאיים ישתתפו בארוחת סיעור מוחות

ארוחת ערב, בשילוב סיעור מוחות על העיתונות בישראל. האוכל – עלינו, הרעיונות – עליכם.

שמחים להזמינכם לערב מיוחד במינו, אשר ייערך ב-2.10.
בניסיון ראשון מסוגו בישראל, יישבו כמה מהעיתונאים העצמאים המובילים לארוחת ערב יחד עם עשרות מכם. זו הדרך שלנו לשוחח ישירות עמכם, תומכי קרן התחקירים, על דרכים להעצמת ההשפעה של העיתונות ותיקון עולם.

גם אוכלים טוב וגם חושבים ביחד על שינוי המציאות התקשורתית! האוכל – עלינו, אתם תבואו עם רעיונות.

מה בתפריט? מפגש ייחודי באווירה פתוחה בין תומכי הקרן לעיתונאים עצמאיים, בשילוב ארוחת ערב צמחונית ונהדרת.

מי יישבו אתכם בשולחן? בין היתר תומר אביטל (“מאה ימים של שקיפות”), אור-לי ברלב (“חדר המצב”), שוקי טאוסיג (“העין השביעית”), ערן הילדסהיים (“הכלכלה האמיתית”), גיא מרגלית (“קרן התחקירים”) ודפנה הראל-כפיר
(“פואנטה”).

על מה נדבר בזמן הארוחה? ננסה להבין בין היתר – מה חסר לכם בעיתונות הממוסדת של היום? איך אנחנו כעיתונאים עצמאיים יכולים לשרת את הציבור טוב יותר, על רקע האינטרסים המסחריים וההשפעה הפוליטית הרווחת בתקשורת המרכזית?

איך נרשמים? העשרות הראשונים שיירשמו יבטיחו את מקומם. כל הקודם זוכה!
ההרשמה נעשית בטופס הזה: https://goo.gl/forms/aO4A54aprskUPqAg2
בימים הקרובים נשלח מייל אישור למי שהספיק להירשם בזמן!

“כסף קטן”: איך מבזבזים 600 מיליון שקל של כוונות טובות?


“כסף קטן” – עידן, אזרח מודאג ותחקירן קרן התחקירים, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ והפעם – 600 מיליון שקל נותבו ל”קרן מעגלים” – ללא בקרה

בשנת 2004 חוקק חוק גיל הפרישה שקובע כי גיל הפרישה יעלה בשנתיים. זה יצר מעמסה על עובדים קשיי יום העובדים במקצועות שוחקים. מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכו’.

אז הממשלה החליטה לפעול, והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – קרן בסך 600 מיליון שקל לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור – בין אם מדובר במימון מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה במימון מלא של הקרן. על-פניו זה נראה טוב: הממשלה מקבלת החלטה שכולה סולידריות כלפי עובדים קשי יום, תוך שיתוף פעולה עם המגזר העסקי.

ואז הגיע דו”ח מבקר המדינה אשר פורסם השנה ועסק גם ב”קרן מעגלים”. המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו, בין היתר: ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים.

וגם ג’ובים שמנים היו שם – יו”ר העמותה, קיבלה שכר ב-2015 בעלות של 373 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. ולא רק זה: הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז.

600 מיליון שקל: סכום שיועד למטרות טובות, אך לפי דו”ח המבקר מבוזבז בכישרון לא מבוטל. והוא ממשיך לזרום: נכון לסוף 2016 נשארו עוד 420 מיליון שקל בקרן, “כסף קטן” שאפשר לחסוך למשלם המסים עד סוף ההתקשרות ב-2021. מהות הקרן הכרחית, יחד עם זאת – נראה שחטאה למטרה.

פניתי לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה איתן כבל בדרישה לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קצת יותר מ-400 מיליון שקלים (!) בשנים הקרובות. הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות!

המכתב המלא ששלחתי:

פינה חדשה: “כסף קטן” – מאתרים סעיפים בעייתיים בדוח תקציב המדינה

 

“כסף קטן” – פינה חדשה של עידן בנימין, תחקירן קרן התחקירים ■ עידן, אזרח מודאג, קורא בשבילכם את דוחות תקציב המדינה, מנתח את המספרים שמאחורי הסעיפים המרגיזים, ומספר עליהם בשפת בני אדם ■ והפעם – הדתה בחינוך? לא רק בבתי הספר.

יצא לכם פעם להציץ בתקציב משרד החינוך? אם לא, תכירו את הסעיף התקציבי הקרוי בשם “תמיכות בנושאי יהדות”. שוויו – 1.4 מיליארד ש”ח.

הסעיף הזה מממן תמיכה ב-1500 מוסדות תורניים, בהם רשומים 120 אלף תלמידים. זה ידוע ומוכר. אבל כשצוללים אל תוך דו”ח תקציב המדינה, אנחנו מבינים שהסעיף הזה מממן גם גרעינים תורניים.

מה זה בדיוק גרעינים תורניים, לפי משרד החינוך? “קבוצת משפחות של אנשי תורה וחינוך המתיישבים ביישובי פיתוח על מנת להקים בית מדרש מרכזי ללימודי יהדות, להתערות ביישוב [..] מתוך השקפת עולם יהודית”. וזה ממומן מכסף ציבורי.

כמי ששני הוריו גדלו בעיירות פיתוח, וכמי שנולד בעיר לוד, אני רואה בסעיף הזה התנשאות של המשרד על זיקתם היהודית של אנשי עיירות הפיתוח.
לשלם לקבוצה חיצונית בכדי שתחזק את זיקתם היהודית של אנשי עיירות הפיתוח – מדובר בחזרה של עשרות שנים אחורה. המדינה קובעת לאנשי העיירות מהי הדרך הנכונה להיות יהודי.

ועוד סעיף שכדאי לשים אליו לב, מתוך אותם 1.4 מיליארד ש”ח לתמיכות בנושאי יהדות: תקצוב “ארגוני גג של הישיבות בישראל, המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם”.
אולי אני מפספס משהו, אבל אינני מוצא היגיון בכך שנשלם מכספנו על ייצוגם של דחייני/מבטלי השירות אל מול הרשויות השונות.

כאזרח של רק חבר הקרן, פניתי ישירות לשר החינוך כדי להפסיק את התקצוב האבסורדי לסעיפים הללו (כאן למטה).
את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו”ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות!

פנייתו של עידן בנימין אל שר החינוך:

 

גיא רולניק בהרצאה למען קרן התחקירים – ואתם מוזמנים

אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים חדשות כדי לממן תחקירים עצמאיים שאתם בוחרים. והפעם אנחנו רוצים להציע לכם הצעה מיוחדת במינה:

ב-13.9 יערוך גיא רולניק, מייסד The Marker וחתן פרס סוקולוב, הרצאה חגיגית וחד-פעמית במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב. היא תעסוק במטריקס שנבנה במערכת היחסים שבין הון, ממשלה ועיתונות בישראל.

השכר של גיא מההרצאה יועבר לטובת העבודה העיתונאית של קרן התחקירים.
מהרו להזמין כרטיסים – כאן .

ההרצאה – במסגרת הקתדרה – מרכז בינתחומי ללימודים במוזיאון א”י.
להזמנת כרטיסים טלפונית – 03-6422113

תעשיית השחיתות בישראל 2017 – תרשים המתעדכן בשיתוף הציבור

 

כתבי האישום בפרשת ישראל ביתנו הוגשו אתמול, וזו הזדמנות טובה להזכיר שישראל היא אחת המדינות המושחתות מבין המדינות המפותחות, לפי מדדים בינלאומיים.

מיפינו את פרשיות השחיתות העיקריות שעל סדר היום במהלך 2017, במטרה לקבל תמונה רוחבית על מצב העניינים. הפרשיות שנכללו כאן, הן כאלה שהייתה בהן התקדמות משטרתית או משפטית משמעותית בשנת 2017.

זוהי מפה המתעדכנת בעזרתכם. שמנו לעצמנו מטרה לפרסם בסוף השנה מפה מפורטת יותר, ולכן נבקש מכם לציין בפנינו פרשיות שלא נכנסו לתרשים הנ”ל. אפשר כאן התגובות.

לצפייה בתרשים – באיכות גבוהה

להמשיך לקרוא את תעשיית השחיתות בישראל 2017 – תרשים המתעדכן בשיתוף הציבור