“כסף קטן”: מימון מפלגות פרק ב’ – פשיטת הרגל של מפלגת הבית היהודי ולמה זה לא מדאיג אותה?

בחירות בליסינג – פרק שני בסדרת הכתבות אודות מימון מפלגות ■ בפרק הראשון הסברנו מהו חוק מימון המפלגות וכמה הוא עולה לנו. השבוע ננסה להבין כיצד זה שחלק מהמפלגות מגיעות על סף פשיטת רגל ומדוע הן מרשות זאת לעצמן ■“כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.

מבקר המדינה, כחלק מדו”חות הביקורת הקבועים שהוא מפרסם, בודק את התנהלותן הכספית של המפלגות. להזכירכם, מדובר בסכום כסף עצום (למעלה מחצי מיליארד ש”ח מאז הבחירות האחרונות!) שמגיע מהקופה הציבורית. מדו”חות אלו ניתן ללמוד על שורת מחדלים וניהול רשלני שהביאו מפלגה גדולה כמו הבית היהודי עד לקבלת אזהרת “עסק חי”‘ מרואה החשבון שלה בסוף שנת 2016. כלומר: המפלגה עמדה בפני פשיטת רגל.

אז איך קורה שהמפלגה נמצאת בגרעון שמטיל עננה על המשך קיומה? המבקר מתאר זאת כך: “כסף שאמור לממן פעילות רעיונית שוטפת של הסיעות ושמירת הקשר עם הציבור משמשים דה-פקטו לכיסוי גירעונות הסיעות מתקופות בחירות שונות […] הסיעות עושות דין לעצמן בכך שהן מקציבות מימון ממלכתי להוצאות בחירות בסכום העולה על הקבוע בחוק”. במילים אחרות: המפלגות נכנסות סוחטות את כל התקציב שלהן ונכנסות לגרעון בתקופת הבחירות, מתוך כוונה להתקזז אחר כך כנגד הכסף שיתקבל אם יבחרו לכנסת.

האם זה חוקי? המפלגות דאגו שכן. באמצעות תיקון חקיקה שהעבירו בדצמבר 2014, שלושה חודשים בלבד לפני הבחירות, המפלגות יכולות לקחת הלוואות על חשבון התשלום השוטף העתידי שהן חוזות שיקבלו אחרי שיבחרו לכנסת (על “המימון השוטף” כתבנו ביתר פירוט בפרק הקודם). ניתן להמשיל זאת לעסקת ליסינג. במילותיו של המבקר: “משמעות (החוק) הינה הגדלת המימון העומד לרשות הסיעות בכנסת לצורך כיסוי הגירעונות הנובעים ממערכות הבחירות”.

בין הערת “עסק חי” ל- V15

נחזור למפלגת הבית היהודי ולחובותיה שהביאו אותה לכדי חדלון פירעון. כיצד הצליחה המפלגה לצאת מהבוץ? זכרו כי מי שקובע את החוק, תמיד יכול לחוקק אחד חדש במקומו.

במרץ של השנה שעברה, העבירה הכנסת בקריאה שלישית את חוק “הרחבת מימון מפלגות על גופים פעילים בבחירות”, הידוע בכינוי “חוק V-15”. החוק עורר רעש תקשורתי שהתמקד במאבק חברי הכנסת מהקואליציה נגד עמותות המבצעות פעילות פוליטית לפני הבחירות (דוגמת V-15) – כאשר נטען שיש להכפיף עמותות אלה לביקורת והגבלות. אבל מה שלא דובר בתקשורת הוא כי בתוך החוק החדש הסתתר סעיף קטן בו העניקו לעצמן המפלגות כ- 20 מליון שקלים נוספים בשנה – זאת על-ידי הגדלת המימון השוטף (זה שאפשר לקחת נגדו הלוואות). לבית היהודי השינוי הזה היה שווה תוספת של כ- 1.3 מיליון ש”ח בשנה.

חשבונות צדדיים, קבלות חסרות ושוחד בחסות החוק?

בביקורת שערך, סוקר מבקר המדינה כל מפלגה, את מחדליה וכן מה היא עושה עם הכסף שלנו. להלן כמה דוגמאות נבחרות:

  • יהדות התורה חילקה מכספיה לציבור שירותים של אנשי מקצוע בחינם: עורכי דין, יועצי מס, יועצי משכנתאות  ועוד. הסיעה טענה כי שירותים אלו ניתנים בהתנדבות – המבקר מגד קבע כי מדובר ב”הטבה ישירה” שיוצרת “פתח להשפעה לא ראויה על ציבור הבוחרים”. הפרדוקס שנוצר פה הוא שהכסף שאנו נותנים למפלגות – זה שאמור לנתק אותן מתורמים ומשוחד – מוצא עצמו מועבר לכאורה בכיוון ההפוך בכדי להשיג את אותה השפעה.
  • ביש עתיד כנראה לא מאמינים בשמירת קבלות ואסמכתאות. הסיעה, לפי המבקר: “לא הקפידה לשמור את כל הפירוטים והאסמכתאות הנוגעים להוצאות מהותיות שכללה בחשבונותיה על כנסים ואירועים; לא הציגה בפני הביקורת פירוטים ואסמכתאות באשר להעסקת חלק מנותני השירותים אשר יש בהם כדי להבהיר את מהות ההוצאות”. נראה אתכם מתנהגים כך אל מול מס הכנסה.
  • לחלק מהמפלגות אפילו המיליונים שהן מקבלות אינם מספיקים והן פונות למישורים “יצירתיים”. דוגמא לכך היא אירוע “הליכודיאדה” שאותו המבקר הגדיר כתרומה אסורה שכן הוא משמש לקידום המפלגה אך היא איננה ממנת אותו כלל. הבנתם את זה? גם כאשר מתקיים אירוע שלשמו קיימים כספי מימון המפלגות – הם אינם מוקצים בעבורו.
המכנה המשותף

לא משנה איזו מפלגה תבחרו, המבקר טוען שכולן מחלקות את כספם ללא מכרזים או נהלים מתאימים: “למרבית הסיעות אין נוהלי רכש כתובים, ורק אצל חלקן קיים נוהג לבקש כמה הצעות מחיר לפני ביצוע התקשרות […] במעט הסיעות שלהן נוהל בכתב, הרי שנוהל זה הוא חלקי בלבד ואינו מתייחס לנושאים מהותיים”.

אז מה עושים? – ברור שכלום. המבקר אומנם קונס את המפלגות במאות אלפי שקלים (הליכוד, לדוגמא, נקנסה ב- 350 אלף ש”ח בשל הליכודיאדה – מה שלא הפריע לחברי הכנסת לנהור לאירוע השנתי באילת יממה אחר כך)  אך בוועדה לביקורת המדינה (האחראית על הנושא בכנסת) לא דנו על הנושא מאז שנת 1999!

מנגנון מימון המפלגות הוא חשוב – אך הדו”חות השליליים החוזרים של מבקר המדינה מעידים כי הוא מנוצל לרעה בידי המפלגות. המצב לא חייב להיות כזה ואפשר גם אחרת. בפרק הבא  והאחרון בסדרה – נציע פתרון לבעיה.

הגב

Be the First to Comment!

Notify of
avatar