דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: טיפול המדינה בקשישים

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”חות המבקר ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם טיפול המדינה בקשישים?

קצת רקע: בשנת 1986 חוקק תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר העניק סל שירותים לקשישים הנזקקים לסיוע בביצוע פעולת יומיומיות. זוהי למעשה דרכה של המדינה לשמור על כבודם של אזרחיה הסיעודיים. בשנת 2016, 165,000 קשישים נעזרו בגמלה ותקצובה השנתי עמד על 5.8 מיליארד ש”ח (כ-8% מתקציב הביטוח הלאומי). את השירותים עצמם מעניקות מעל למאה חברות פרטיות שונות, שנבחרו בהליך מכרז.

מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו”ח ביקורת על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. והממצאים, איך נאמר – מרגיזים. הצבענו עבורכם על כמה ליקויים משמעותיים מתוך הדו”ח:

  1. ראשית, המבקר קובע כי איכות הטיפול היא לעיתים לקויה באופן המסכן את בריאותם של הקשישים. הסיבה לכך היא כישלונו של הביטוח הלאומי בהפעלת מערך פיקוח והכשרה מקצועית של עובדי חברות הסיעוד. והנה נתון מדהים: 50% משעות הטיפול לקשישים במצב קשה ניתנו בידי מטפל ללא הכשרה מקצועית!
  2. תחת אפה של המדינה, מתקיים מערך דיווח שקרי על שעות טיפול שלא ניתנו בפועל, בשווי מצטבר של כ- 150 מיליון שקל בשנה! כלומר: כספי המיסים שלנו לעיתים משלמים על עבודה שלא באמת התרחשה. מחדל זה מתאפשר, בין היתר, כי ניהול שעות העבודה מתבצע בטפסים ידניים ובכך מתקיימים מצבים אבסורדיים. לדוגמה: מטפלת דיווחה בחודש בודד על 150 שעות עבודה, אשר בוצעו בחפיפה במקומות שונים במקביל.
  3. הדו”ח אומר באופן חד-משמעי: “רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד”. כל מי שטיפל בקרוב משפחה סיעודי בוודאי יזדהה עם האמירה הזו. לפי הדו”ח, כמיליון ישראלים מטפלים בבן-משפחה קשיש (אחד או יותר) וחוסר התמיכה בהם מוביל באופן עקיף נזק כלכלי למשק כולו.

העולם הולך ומזדקן וגם הזקנים נעשים זקנים יותר. דו”ח דומה נכתב כבר ב-2004, ועדה אחרת כונסה ב- 2014, ובתווך ניתנו אינספור המלצות של מומחים – אך שינוי לא נראה באופק. מבקר המדינה קורא כעת להיערכות תקציבית מחודשת, לשיפור השירות (הנה רעיון: טכנולוגיה!) ולהרחבת הפיקוח והאכיפה. את האחריות הוא מטיל על הביטוח הלאומי ובעיקר על הממונה עליו, שר הרווחה, חיים כץ.

וזה מתחבר לבעיה רחבה יותר: הביטוח הלאומי של ישראל עומד על כרעי תרנגולת. תחזיות עדכניות צופות פשיטת רגל מוחלטת שלו בעוד 30-35 שנים. התנהלות בזבזנית וחוסר תכנון ארוך טווח לא רק פוגעת בזקנים היום, אלא תפגע בכל מי שיזדקק לסיוע בעתיד (הבעיה כמובן רחבה ואינה מוגבלת רק לנושא גמלת הסיעוד).

“חוסנה של מדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הביטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים – בני משפחותינו המה, יקירנו הזקוקים לנו”, כותב המבקר, “אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד”.

 

פרקים קודמים בסדרת “המבקר”:

הגב

Be the First to Comment!

Notify of
avatar
wpDiscuz