דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: השת”פ בין הממשלה לסוכנות היהודית

 

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”ח המבקר שפורסם לאחרונה ■ נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד, ובשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם המיליארדים המוזרמים מהציבור לסוכנות היהודית?

מיה קפלן

מבקר המדינה בדק את ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות היהודית. הידעתם שכבר עשרות שנים יש תקנה המאפשרת לסוכנות היהודית פטור ממכרזים, במידה שההתקשרות “נעשית למטרות ציבוריות”? מה זה “מטרות ציבוריות”, אתם בטח שואלים. אפשר כנראה לפרש בהרבה אופנים, ומבקר המדינה אכן מתאר כיצד הסוכנות נתנה “פרשנות מרחיבה ביותר” לתקנה הזו, על-מנת לקבל פטור ממכרזים.

המבקר בדק האם ההתקשרויות של הסוכנות, המסתכמות בכ-3 מיליארד שקל (!), תואמות את התקנה הפוטרת את הסוכנות במרבית המקרים מחובת קיום מכרזים. וגם – האם משרדי הממשלה בכלל בודקים אם סכומי עתק המוזרמים לסוכנות מביאים את התועלת המצופה? האם, לדוגמא, בודק משרד ראש הממשלה את תועלת התכניות החינוכיות המתוקצבות ב-100 מיליון שקל, אשר מטרתן להגביר את הזיקה היהודית בקרב נוער התפוצות? התשובות בהמשך.

היסטוריה בקטנה: הסוכנות היהודית הנהיגה את היישוב היהודי בארץ עד לקום המדינה. בחלוף השנים, הסוכנות הפכה לפחות ופחות רלוונטית, אז ב-1979 נחתמה בינה לבין המדינה אמנה שבה נקבעו תחומי הפעילות המעודכנים של הסוכנות. בגדול – ארגון וקליטת עלייה. בנוסף – התיישבות חקלאית, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך, מדע, ספורט ודת, וטיפול בנזקקים. המדינה, כאמור, העניקה לסוכנות מעמד מיוחד המעניק לאחרונה פטור ממכרזים בתחומי פעילותה, ופטור מרוב המסים.

דו”ח מבקר המדינה מעלה כמה שאלות לגבי ההתקשרויות של הסוכנות עם הממשלה:

  • מה הבעיה בפטורים? נכון לשנת 2016, היקף ההתקשרויות של הממשלה עם הסוכנות עמד על כ-3 מיליארד ש”ח, מתוכם כ-80% מקופתנו שלנו (השאר – מקופת הסוכנות). 25 מתוך 26 ההתקשרויות היו בפטור ממכרז! מה זה אומר? זה אומר שב-25 ההתקשרויות האלה לא נערך מכרז ולסוכנות לא הייתה תחרות. מה התוצאה? לדברי המבקר, ייתכן מאוד ששילמנו יותר מדי או קיבלנו תמורה פחות טובה, ועל הדרך גם לא ניתנה הזדמנות לגופי חברה אזרחית אחרים להתפתח!
  • האם ההתקשרויות הפטורות ממכרז בכלל אמורות לקבל פטור? ב-2015 נקבע שלסוכנות יש להעניק פטור ממכרז אך ורק בתחומים שצוינו במפורש באמנת 1979. למרות זאת, מבקר המדינה מצא שכשליש מהפטורים ניתנו תוך “פרשנות מרחיבה” של האמנה, אם להשתמש במילים עדינות. בצורה הזו, התקשרויות לטובת “חיזוק הזהות היהודית בחו”ל” ו-“מימון מוסדות חינוך יהודיים בחו”ל” קיבלו פטור ממכרז, באופן שלא הולם את אמנת 1979. חמור מכך – 3 מבין 25 ההתקשרויות לא תאמו כלל את תפקידי הסוכנות לפי האמנה הנ”ל. כך, למשל, הוקצו 2 מיליון שקלים לשיתוף פעולה עם המשרד לשירותי דת, לטובת “העמקת הזהות היהודית בקרב חיילים משוחררים “. הנה דוגמה נוספת: על אף שתפקיד הסוכנות לא כולל מתן הלוואות לבעלי עסקים, הסוכנות שיתפה פעולה עם המשרד לירושלים ומורשת, וקיבלה פטור ממכרז שעלותו 6.4 מיליון שקלים. בקיצור – הדו”ח של המבקר מותח ביקורת על מה שנראה כשיטה – הסוכנות מקבלת פטור ממכרז גם בנושאים שלא תואמים את תפקידיה.
  • מי מפקח על תקצוב התכניות של הסוכנות? וכשאין מכרז, לעתים אין פיקוח ראוי ואפילו בחלק מהתכניות לא נקבעו יעדים מדידים. כך לדוגמא, תכנית “מסע” מיועדת ליהודים צעירים מהתפוצות, ומטרתה לחזק את זיקתם לישראל. בשנת 2015 העבירה הממשלה סכום של כ-100 מיליון ש”ח למימון התכנית. היעד היחיד שנקבע?  מספר המשתתפים בתכנית מדי שנה. אז מה עם חלק מהם חוזרים ובכלל סבלו וסולדים כעת מישראל? העיקר מספר המשתתפים!
  • הסוכנות נהנית מפטור ממס שמעולם לא נאמד שוויו: משרד האוצר לא עומד על כך הסוכנות תגיש את הדוחות הכספיים שלה כנדרש בחוק. גם רשות המסים לא מפקחת כראוי, והיא אפילו לא יודעת מהו גובה המס אותו עשויה הסוכנות להיות חייבת למדינה! בקיצור, בגלל השקיפות המוגבלת בסוכנות – אין לנו מושג ירוק מה קורה שם.

לסיכום, הממשלה ביצעה התקשרויות בלתי תקינות עם הסוכנות היהודית בפטור ממכרז. כל זה, תוך חריגה של הסוכנות מתחומי הפטור ממכרז שמקנה לה החוק. וזה לא הכל – המדינה מעבירה מאות מיליוני שקלים בשנה לסוכנות היהודית לתכניות שתועלתן כלל אינה ברורה. המבקר שואל, ובצדק, למה הסוכנות היהודית מתקצבת מיזמים שאינם חלק מתפקידה: “העמקת הזהות היהודית בקרב חיילים משוחררים”? “מתן הלוואות לבעלי עסקים בירושלים”? לא ברור, לא תקין, לא חוקי.


פרקים קודמים בסדרת “המבקר”:

הגב

Be the First to Comment!

Notify of
avatar
wpDiscuz